ברק אובמה, הסנטור הצעיר (והשחור) מאילינוי, הוא כוכב עולה בשמי הפוליטיקה האמריקנית. נאה, רהוט בלשונו, שליטה מוחלטת ברזי הפוליטיקה - בקיצור, מועמד טבעי לריצה לנשיאות בשנה הבאה. הדמוקרטים, ואפילו רפובליקאים רבים, אוהבים אותו וממלאים בהמוניהם את הכנסים שבהם הוא משתתף.
הילארי קלינטון, שמתכוננת לרוץ בעצמה, מפחדת ממנו. ענקי הוליווד, ובהם סטיוון שפילברג, דייויד גפן וג'פרי קצנברג, עליהם סמכה בעבר לגיוס כספים, עברו למחנהו של אובמה. רוב הפוליטיקאים המתכוננים לרוץ לנשיאות - בשתי המפלגות - היו מעדיפים שאובמה ייעלם מפני השטח. האמת היא שבהשוואה אליו, רובם נראים חיוורים מאוד, ואני מתכוון לשתי המשמעויות של 'חיוור'. דבר נוסף שמפחיד את יתר המועמדים הוא שהיהודים אוהבים אותו. הלובי הישראלי הביא אותו כבר לביקור בארץ, בו הסכים עם מארחיו שחייבים לעשות משהו בקשר לאיום האירני.
מה עושים עם תופעת טבע שכזו? מנסים להרוס אותה באמצעות אגדה אורבנית. ב-22 בינואר דיווח אחד מכתבלבי רשת פוקס על גילוי "מדהים": שמו המלא של המועמד הוא לא סתם ברק אובמה, אלא ברק חוסיין אובמה. הוא רכש את חינוכו בבתי ספר מוסלמים, כולל מדרסה בג'אקארטה, ולמעשה הוא לא סתם מוסלמי, אלא מוסלמי ווהאבי, אותו זרם מוסלמי ממנו באו מתאבדי 9.11. הידיעה הועתקה מיד לאימייל שהציף את הרשת, ולמספר קטן של עיתונים שלא בדקו את המקור.
הסיפור, לו היה נכון, היה באמת מדהים, והיה מראה את אובמה כסוס טרויאני של הטרור המוסלמי. משהו מעין "המועמד ממנצ'וריה". ואולם, בעידן האינטרנט מסוכן קצת למחזר אגדות מבלי לבדוק אותן תחילה באחד ממאגרי האגדות האורבניות, כמו
www.snopes.com. ובדיקה כזו היתה מגלה שברק אובמה, בנם של סטודנט מוסלמי מקניה ונוצריה לבנה מקנזאס, הוא נוצרי אדוק. יתר הפרטים באגדה האורבנית הוצאו מהקשרם ומלמדים אותנו יותר על אלה שמפיצים אותם מאשר על ברק אובמה.
אובמה, כמובן, אינו יהודי. גם ווסלי קלארק, שהודיע שירוץ בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, אינו יהודי, אבל פעם כן היה. שמו של האב היה בנימין כהנא. בשלב מסויים הוא אימרק את שמו לקאן, וזה היה שם המשפחה של ווסלי בילדותו. לאחר שאביו נפטר נישאה אמו בשנית לאדם ששמו ויקטור קלארק, וזה אימץ את ווסלי והעניק לו גם את שם משפחתו וגם את דתו. ווסלי קלארק גדל, גמר את לימודיו בווסט פוינט, אקדמיית הצבא האמריקני, הצטרף לשורות צבא הקבע, וסיים את שירותו הצבאי כמפקד העליון של כוחות נאט"ו תחת הנשיא ביל קלינטון. הוא זכור כזה שהביס את הצבא הסרבי במלחמת קוסובו.
עכשיו הוא פוליטיקאי דמוקרטי. ב-2004 הוא השתתף במירוץ לנשיאות ונכשל בפריימריז. ממספר ראיונות בשבועות האחרונים נראה שהוא מתכוון לרוץ שנית בשנה הבאה, ולהיכנס לשדה-מועמדים צפוף שכולל כבר שתי גורילות, אובמה והילארי קלינטון. בינתיים הוא מדבר, ומדבר, ומדבר.
בעיקר הוא מדבר נגד פעולה צבאית באירן. לקלארק, כגנרל ארבע-כוכבים לשעבר, יש שלל סיבות לכך, ורובן לגיטימיות. אחת מהסיבות היא פחות לגיטימית. “התומכים העיקריים בפעולה צבאית נגד אירן,” הוא אומר, “הם החוגים הפינאנסיים בניו-יורק". במילים אחרות, למי שלא יודע לקרוא בין השיטין, היהודים הם אלה שדוחפים את הנשיא בוש להתקיף את אירן. מזכיר העיתונות של קלארק, בעצמו יהודי, דוחה טענות על אנטישמיות מכל וכל. “איך אפשר לקרוא לזה אנטישמיות,” הוא שואל, “כשידוע לכל שזו אמת?”
ועל זה נאמר כבר: “מחריבייך... " וגו'.
