יש האומרים שתמונה שווה אלף מילים. והם צודקים. אין דוגמה טובה יותר למימרה זו מאשר תמונתו של שר הביטחון מביט במשקפת אשר עדשותיה מכוסות. האירוע התרחש בתרגיל גדול שאמור היה לשדר לאויבינו שהנה הפקנו את הלקחים ואנו מתכוננים לבאות. והתמונה בהחלט שידרה מיומנות ומקצוענות. הציניקנים יאמרו שזהו רשע ואילו האחרים יאמרו שזו תמונת הממשלה כולה: הכל פרוס לפניה, אך טחו עיניהם של הקברניטים מראות את המציאות נכוחה. אני נוטה להאמין שהפעם, באופן יוצא מן הכלל, מדובר ברשע: צלם זריז ידיים הצליח להנציח את השנייה הראשונה שבה השר הביט במשקפת. הבעיה היא לא המשקפת אלא העיוורון של הקברניטים.
גם חילוקי הדעות בין ראש חטיבת המחקר באמ"ן לבין שר הביטחון לא זכו להתייחסות רצינית. אנו מתקרבים לפורים, אז מותר לעשות מכל דבר פורים - שפיל.
העניין הרבה יותר עמוק. מזה שנים רבות מתנהל שיח ציבורי שעיקרו דרך פעילותם של גורמי המודיעין השונים והממשק בינם לבין המנהיגים. עד עתה השיח הזה הוא שיח בין חירשים משום שכל צד מחזיק בעמדותיו ואין "מלך" בישראל אשר יעז לחתוך את הפלונטר הזה.
ד"ר אורי בר-יוסף, מומחה בביטחון לאומי ויחסים בינלאומיים, מונה רשימה סדורה של טעויות והטעיות של המודיעין הצבאי (אמ"ן) בתחום הערכותיו המודיעיניות והאסטרטגיות לאורך 50 השנים האחרונות, ומציע בעקבותיהן להוציא את ההערכות הללו מאמ"ן ולהעבירן לגוף אחר ("בגלל הרקורד העלוב", הארץ). המועצה לביטחון לאומי היא בהחלט חלופה ראויה. אלא שהקברניטים לדורותיהם נמנעים מליישם את ההמלצות של הגורמים הטוענים שגוף מטה ישפר משמעותית את העבודה.
אביעזר יערי, בהתייחסו לדברי אורי בר יוסף טוען: "הבעייתיות האצורה בעצם המושג 'הערכת מודיעין' נובעת מהיות ההערכה תצפית לעתיד וחיזויו. לצורך ביצוען של הערכותיו אין בידי המודיעין, עד היום, שום כלי מדויק, או העונה על ההגדרה 'מדעי', שיסייע באיתור תפניות בדפוסי התהליכים והסיכונים והסיכויים הכרוכים בהן. ישנה רק מתודה, שאם פועלים לפיה נכונה אפשר להפחית את הטעויות ולהגיש הערכות אמינות יותר. הטעויות לא נוצרות מסכלות, לא מחוסר מיומנות בעבודת העיבוד של המידע והפיכתו למודיעין, ודאי שלא מרצון רע. עיקר הבעיה נעוץ בכך שהערכת מודיעין היא חיזוי נדרש והכרחי. במקרה של המודיעין האסטרטגי יש בידיו אפילו פחות כלים מאשר לחיזוי מזג אוויר, חיזוי טכנולוגי וחיזוי כלכלי, שטוענים לפחות לכלי עזר מדעיים".
דומה שהדברים מדברים בעד עצמם. אין כל פגם בפלורליזם מחשבתי אלא להפך. הבעיה אינה הפלורליזם לא האם העוסקים בעניינים הרגישים ביותר של המדינה יכולים ומסוגלים, מבחינה מקצועית, לעשות עבודה מעמיקה ועניינית. חוששני שהמציאות היום כה עמוסה בנושאים אחרים עד כדי שנושאי הביטחון לא מטופלים כראוי.
החמורה שבבעיות היא העובדה שאין כיום שום מדיניות ישראלי, לא בגזרה הפלשתינית, לא בגזרה הסורית-לבנונית, וחמור מכל, לא לגבי אירן. זהו מחדל לאומי שאין כדוגמתו. יתכן ויש דברים שהם סמויים מן העין ובכל זאת מתרחשים דברים בערוצים חשאיים. אם זה נכון, מצויין. על-פי דבריהם של אנשים שאין להם כל אינטרס פוליטי, אין לישראל, כאמור, שום מדיניות מעבר לשב ואל תעשה.
בהופעתו בטלוויזיה ביום ה-25.2.07 קבע אלוף ב(מיל.) וראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, עוזי דיין, שמדינת ישראל לא מציגה כיום כל תוכנית מדינית לצד ההכנות למלחמה עתידית. לדבריו, זהו מצב בלתי נסבל היכול לפגוע קשות בבטחון המדינה.
לא אוכל לסיים מאמר זה מבלי להתייחס לדבריהם של כמה עיתונאים הנקראים "בכירים", אשר טענו ועודם עושים זאת שכל הביקורת כלפי שר הביטחון פרץ באה מעמקי הגזענות החבויה בכל ה"אשכנזים" המבקרים. אין שטות גדולה מזו לייחס למבקרים מניעים גזעניים. אלה העושים זאת כוונתם ללבות את היצרים, ללבות אש כפירומנים ולהרחיק ביקורות לגיטימיות. אודה ולא אבוש: אני אשכנזי אוהב כל אדם וכל יהודי, יהיה מוצאו אשר יהיה. אינני מבקר את עמיר פרץ ממוצא מרוקאי אלא את שר הביטחון. מותר לי ומותר לכולם לעשות זאת.
אנשים קטנים, בורים וחדורי שנאה יוקדת מנצלים כל הזדמנות לפלג, לזרוע ריב ומדון בין חלקי האוכלוסיה השונים. זו מומחיותם וזו פרנסתם.
לא תצליחו במזימתכם !!!
