הרהורים על עורכדינים ואבטלה

• דוקטור שלאפצן הוא רופא נחמד שהסתבך בתום לב. לפני מספר שנים הוא התלווה לידיד לכנס פוליטי כלשהו. לפתע, מישהו חטף התקף לב והחלו צעקות "רופא רופא", אך שלאפצן המשיך לשבת והאיש מת. במשפט, שלאפצן טען להגנתו שהוא שמע את הצעקות והוא רצה לקום, אבל הוא לפתע ראה איך המון אנשים פותחים בריצת אמוק לעבר המעולף וחשב שאלה רופאים ולא רצה להפריע. רק לאחר מכן התברר לו שזה היה כנס של סיעת שינוי שכל חבריה היו עורכי-דין שמיהרו לשים למעולף כרטיס ביקור לעזור לו עם התביעה.

• עובדים עכשיו על הצעת חוק, שמי שרץ לקריאת "רופא, רופא" או "הצילו, שודד" והוא עורך-דין, שיצעק תוך כדי ריצה "אני עורכדין, אני עורכדין". פרט לפרסומת (מותרת), יש סיכוי שהשודדים זקוקים לייעוץ מקצועי איך להיחלץ מהברוך, וגם יש עליהם מזומנים.

• בומבך'ס ליפס (גלובס, 22.2.07): "יש 32,000 עו"ד במדינה - ועובדי חברת החשמל עומדים להתחיל לקנא בהם". כשדנו בשאלת התעסוקה, מישהו הזכיר כיצד הממשלה סיבסדה את הקמת אינטל כדי לטפח את ההיי-טק. החברה בלישכה נדלקו והקימו צוות חשיבה.

• מצאו שבמדינות שבהן החוקים ברורים, אנשים מיעטו לפנות לבית המשפט. אצלנו, החוקים כתובים ככה, שגם השופטים הולכים לאיבוד. אז הלישכה דורשת שאת החוקים החדשים יסבכו עם מלים בארמית, ואם זה יצליח, יעברו לארמית מלאה.

• בלישכה דורשים תוספת שופטים. הרי מה שיש לא מאפשר עבודה ל-32,000 עורכדינים.

• שמתם לב שלאחרונה הוצמדו לכל האמבולנסים נגררים עם ספסלים? מדובר בהישג לשיפור תנאים לרודפי האמבולנסים, יוזמת אחד המתחרים לראשות הלישכה. "למה שירדפו?" שאל נציג הלישכה בוועדת הרווחה, והציג שני עורכדינים שנפגעו תוך כדי המרדף, האחת שברה עקב, והשני נכנס בעץ ואיבד את עדשת המגע שלו. בתכנון, להקים תחנות איסוף. בשלב ראשון הנהג יוציא את הראש מהחלון ויצעק "תאונת דרכים, תאונת דרכים" או "תאונת עבודה, תאונת עבודה" וכו'. בעתיד, יותקן שילוט ממוחשב.

• בתערוכת הרכב האחרונה, הוצגו נגררי עורכדינים לניידות משטרה.

• בתקן הבנייה החדש, יוקצו חדרי עורכדינים בלובי של כל מבנה ממשלתי. "אין דבר כזה שלא צריך עורכדין לקבל תשובה מפקיד"!!

• 'השאיפה שלי היא, שלכל עקרת בית יהיה תואר במשפטים, כך שהיא תוכל לעסוק בגישור ללא כל חשש, ואפילו לטגן חביתה (סיכון לתאונת עבודה) ולשלוח SMS (סיכון ללשון הרע)' אמר בומבך, והתנצל שהוא ממהר לכנס קולנוענים להרצות על: "מבקרי אמנות, רק עורכי-דין מוסמכים"

ואנקדוטה לסיום. מישאל חשין הוזמן להשתתף במפגש השנתי של אדומי העור בברזיל ולא הבין את הסיבה. בירור קצר העלה שהצ'יף העולמי שלהם, הזדמן לבית המשפט העליון בביקורו לפני שנה בירושלים, ופתח את הדלת בדיוק כשחשין התעצבן.