גאידמק כפוליטיקאי, הרבה שאלות, מעט ידע, ולמרות זאת כל כך הרבה אנשים משתוקקים לראותו בכנסת. להרבה אנשים יש הרבה תקוות ומשאלות לב, רק ספק רב אם יש להן על מה להתבסס. מצפים מגאידמק להיות מוביל חברתי סוציאליסטי, אך מדובר באדם שעשה הונו בדרך קפיטליסטית. גם את תדמיתו בונה גאידמק כנדבן ולא כאיש עשייה נוסח אריה-ליובה אליהב.
כלום לא למדנו דבר מסיפור שמואל פלאטו-שרון? האם תרומת כספים מהווה תנאי מספיק להפוך להיות אחד מבית המחוקקים? אחד ממעצבי עתידה של המדינה? מהי דעתו בנושאי מדיניות חוץ וביטחון? האם בהיותו עולה מרוסיה זה אומר אוטומטית שהינו בעל נטייה פוליטית ימנית? ואם כן איזה? נוסח הליכוד או נוסח ישראל ביתנו? נוסח המפד"ל או שיש לו נוסח משלו?
ומהי דעתו על שלטון החוק במדינה? כלום התחככותו ברשויות החקירה יצרה בו דעה עליהם, ומהי? אפילו בנושאי חברה וכלכלה דעתו אינה ידועה. מה דעתו על נושא קצבאות? ונושא עובדים זרים? ונושא נישואים אזרחיים והרשימה ארוכה.
אני מכבד מאוד את תרומתו של הנדבן גאידמק. אני חושב שיש להעריכו, ולהביע הערכה זו. ההערכה צריכה להתבטא בשיטות מקובלות כמו מקום כבוד באירועים שונים, קריאת מוסד ציבורי על שמו או כל דרך דומה.
מעמד חבר כנסת ישראל אינו ואסור שיהיה הבעת תודה לתרומות. אם אהיה ציני, זה הופך את התרומות לקניית מעמד בכסף ומטיל ספק בכוונות התורם. אם אהיה עוד יותר ציני אנסה להגדיר מחירון, תרומות בסך מסוים ייקנו מושב בכנסת, תוספת תקנה תפקיד יו"ר ועדה, והרבה תרומות יקנו אולי תפקיד שר, אולי אפילו תפקיד ראש הממשלה.
תוקם לאלתר מפלגת הנדבנים, ושיתחרו גאידמק ואריסון ואחרים. אם כבר כסף קונה מעמד, אז במסורת הקפיטליזם נמקסם רווחים ונוציא את התפקידים במכרז לכל המרבה בתרומות.
אולי אני תמים, אך בעיני להיות חבר כנסת זו שליחות חברתית. תפקיד חבר כנסת צריך להינתן למי שבמשך תקופה ארוכה הוכיח פומבית יושר ויושרה, הביע את דעותיו ופעל לקידומן.
