יבנאל: רישום כוזב של קרקעות

יבנאל היא אחת ממושבות הברון הוותיקות בארץ ואדמותיה מחולקות בין קבוצות שונות,שהאגודה החקלאית "תוצרת ואשראי" היא הגדולה והוותיקה מביניהן. בשנות השמונים, יבנאל גדלה וכל אחת מהקבוצות ביקשה תוספת קרקע ומים על-מנת לקלוט את דור הבנים. הסוגיה הובאה לפני שר החקלאות דאז אריאל שרון, שנפגש פעמיים עם אנשי יבנאל והטיל על מי שהיה מנכ"ל משרדו, אברהם בן מאיר, לנהל מו"מ בנושא. בן מאיר, בעזרתם של חיים קטיביץ ממשרד החקלאות ואסף דרורי ממינהל מקרקעי ישראל, החליט להקצות לכל אחת מהקבוצות ביבנאל תוספות קרקע ומים לצורך"התישבות בנים". כל קבוצה קיבלה תוספת בהתאם לגודלה. אגודת "תוצרת ואשראי" קיבלה תוספת של 25 יחידות משק עבור הבנים, כאשר כל משק ותיק היה זכאי לתוספת יחידה אחת בלבד או בלשון ההסכם: "פתרון אחד בכל משק". כמו כן הוחלט שגודל היחידה של "בן מתיישב" יהיה 40 דונם, מהם 20 דונם שיקצו לו הוריו ו-20 דונם שיקצה מינהל מקרקעי ישראל. משרד החקלאות הסכים להקצות ליחידות המשק החדשות של דור הבנים מיכסות מים על-מנת ש"הבנים המתיישבים" יוכלו לעסוק בחקלאות. כמו כן נקבעו קריטריונים לפיהם נקבע מי יהיה זכאי להיות "בן מתיישב" ומי לא. "בן מתיישב" הוגדר כ"מי שאינו בן ממשיך במשק ההורים", "תושב קבוע ביבנאל לפחות עשר שנים", "הגר ביבנאל כל ימות השנה", "לאחר שירות צבאי ונשוי", ו"בעל ידע בחקלאות שעיסוקו בחקלאות".

בסיום המו"מ, נקבעה רשימת מועמדים והוקמה ועדת קבלה. יואל צימרמן רשם כמועמדת את בתו, אבל הסיר מרצונו את מועמדותה לאחר שחבריו לאגודה טענו שהיא לא מתגוררת דרך קבע ביבנאל, אינה נשואה וגם אינה עוסקת בחקלאות. ברשימה המתוקנת והסופית של ועדת הקבלה נכתבה הערה: "מועמד מס. 16 משק יואל צמרמן ברשימה מקורית, ויתר מרצונו הטוב על מקומו" וצימרמן הוסיף את חתימת ידו ליד ההערה. תהליך חלוקת הקרקעות להתיישבות הבנים של אגודת "תוצרת ואשראי" התמשך שנים אחדות וצימרמן היה חבר בוועדת הביצוע של חלוקת הקרקעות והמים. לאחר שהוא הצהיר כי הוא מוותר מרצונו על תוספת 20 הדונם שביקש עבור בתו, הוסיפה יד נעלמה את שם בנו של צימרמן לרשימת הזכאים לקבלת קרקע במסגרת "התיישבות בנים" למרות שבזמן חלוקת הקרקעות הבן כאמור, היה קטין ועל כן – לא היה זכאי לתוספת. כמו כן, קיבל צימרמן תוספת מכסות מים, שנתנו לטענתו כפיצוי על הוויתור על זכותה של בתו לקבלת קרקע.

הגילויים הארכיוניים העלו את זעמם של חלק מחברי אגודת "תוצרת ואשראי" נגד היו"ר צימרמן והם פנו למשרד החקלאות ולמינהל מקרקעי ישראל על-מנת שיפעילו את סמכותם לכפות על צימרמן להחזיר את הקרקעות ואת מיכסות המים שקיבלו ילדיו שלא כדין. "איך ייתכן שאדם המשמש כנציג החקלאים מרשה לעצמו לקחת קרקעות ומכסות מים שאינן מגיעות לו", שואלים חבריו באגודה.

יואל צימרמן: "ויתרתי על הזכות של בתי ובני והעברתי את הזכויות שלהם לאחייני, שלא הייתה לו זכות ל"התיישבות בנים" ולא התגורר ביבנאל [כאמור, מגורים ביבנאל היו תנאי לזכות לקבל קרקע במסגרת "התישבות בנים", א.פ.]. נכון שבשעתו היו חברים שכעסו עליי על מה שעשיתי, אבל למה לעורר את זה עכשיו? חלוקת הקרקעות אושרה בערכאות וכיום בגלל שוויתרתי על הזכות של בתי, אני מקבל מים על שמה. את המשק של בני קניתי בכסף מלא". [בהקשר זה יש לציין שברישומים הרשמיים שמו של הבן מופיע בין זכאי "התיישבות בנים" שקיבלו קרקע ממינהל מקרקעי ישראל, בנוסף לשמו של האחיין ולא במקומו, א.פ.]. אחיינו של צימרמן רון שרון: "קיבלתי את הקרקע ואת המים בזכות ולא בחסדו של צימרמן. אין שום קשר ביני ובין האדמה הזו. הוא רשם את הבן כי אין לו בנים ממשיכים העומדים בקריטריונים שהוא עצמו קבע". מינהל מקרקעי ישראל נמנע מלמסור את תגובתו. משרד החקלאות ופיתוח הכפר מסר בתגובה כי אינו מתערב בחלוקת מכסות הקרקע והמים בין חברי האגודה.