X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים

בשבוע שעבר, חולק דוח שירות לתושב רחובות לשנת 2006 תשס"ו-תשס"ז בתיבות הדואר של התושבים בעיר. ראש עיריית רחובות, שוקי פורר, הגדיר את רחובות בדוח כעיר המדע והתרבות. הדוח מפרט, בין היתר, אירועי תרבות ופנאי רבים לציבור התושבים בעיר. לאחר חיפוש מעמיק, לא נמצאה שום פעילות תרבותית ייחודית המוגדרת עבור הציבור החרדי והדתי-לאומי, כגון: הרצאות, ימי עיון, התרמות למוסדות דתיים בחסות העיריה, נסיעות לקברי צדיקים וכו'. איך ייתכן? הרי הציבור הדתי ברחובות הוא חלק נכבד מהעיר. חרדים, דתיים-לאומיים ושומרי מסורת נולדו וגדלו בעיר ומהווים חלק בלתי נפרד מהעיר רחובות.
התקציב הכולל של עיריית רחובות הוא כחצי מיליארד ש"ח בשנה. תקציב התרבות התורנית עומד על סך של 750,000 ש"ח, ובנוסף 300,000 ש"ח עבור שיעורי תורה. כלומר, קצת יותר ממיליון ש"ח בשנה, עבור הציבור החרדי והציבור הדתי-לאומי בעיר עבור פעילות תרבותית תורנית-דתית.
בעיר רחובות, על-פי מפקד האוכלוסין הרשמי האחרון, שנערך בסוף 2005, יש קצת יותר מ-100,000 תושבים. כ-35% מהם מגדירים עצמם כמסורתיים או יותר. בחישוב גס ומוערך בלבד, לתושב דתי מוקצבים כ-30 ש"ח(!) בשנה מהעיריה עבור פעילויות מתחום התרבות התורנית לתושבים הדתיים.
תושב חילוני לעומת זאת, נהנה ממכלול אירועי תרבות וספורט שונים בחסותו של ראש העיר וחבר מרעיו, כגון: פסטיבלי קולנוע, הופעות מוזיקה ומחול, אירועי ומשחקי ספורט ותקציב "חוויות". כולם אינם מתאימים כלל לציבור החרדי ורובם אינם מתאימים גם לציבור הדתי-לאומי. תקציב זה עובר את ה-10 מיליון ש"ח. כלומר, כ-150 ש"ח לשנה, פי 5(!) מהתקציב לתרבות התורנית לתושב דתי בממוצע בשנה.
תשלום הארנונה ברחובות נקבע כמו בהרבה עיריות נוספות בהתאם לשטח הבנוי ומחולק על-פי אזורי מגורים בעיר. כך שלעיתים, תושב דתי משלם יותר (למשל, תושב דתי בשכונת "שרונה" או ב"אגוז" משלם הרבה יותר מתושב חילוני ב"מילצ'ן" או ב"קריית משה"). כלומר, הנחת הארנונה אינה לפי הגדרה דתית, אלא לפי אזור מגורים (לגיטימי ברוב המקרים).
חוסר איזון זה יוצר אי שוויון ואף הרגשת קיפוח. אין פרופורציה בכמות התושבים הדתיים ושירותי התרבות שהם מקבלים מהעיר לעומת התושבים שאינם דתיים.
לתושב שאינו דתי, מלבד אירועים, פסטיבלים והופעות באופן שוטף, יש את רשת המתנ"סים הכוללת הפעלות לילדים בשעות אחה"צ, בימי הקיץ והחופשות מבתי- הספר, פעילויות ומגרשי ספורט, חוגים וקייטנות. הספרייה העירונית ו"בית-התרבות" נותנים פינת "חמד" "תרבותית" לציבור.
לראשונה ברחובות, נפתח "בית ספר עירוני לכדורגל" לצד בית ספר עירוני לכדור-יד, שבמסגרתו השקיעה העיריה כספים רבים עבור מאמנים, הסעות, ציוד ומתקן אימונים.
זאת ועוד, פסטיבלים של פיסול, קולנוע לנשים, פסטיבל מדע, פסטיבל מחול, חגיגות יום העצמאות וחגיגות פורים, קונסרבטוריון עירוני למוזיקה וקונצרטים. העיריה גם החלה בפרויקטים נוספים בתחומים שונים: ימי עיון, מנהיגות נשים וניהול כלכלי, מועדוניות וסדנות למשפחות חד-הוריות.
איפה נמצא כזו פעילות והתארגנות עבור הציבור החרדי והדתי? פעילויות אלו הן ברוכות עבור הציבור החילוני. כל רובדי האוכלוסיה מוצאים פעילות מתאימה להם ומענה לצרכים התרבותיים-רוחניים שלהם מלבד הציבור הדתי. מדוע? האם ישנה אפליה בעיר בין תושב דתי לתושב שאינו דתי?
חשוב להדגיש, מאמר זה לא בא לשלול את הפעילות לציבור החילוני, אלא מטרתו לעודד הגדלת תקציב לציבור החרדי והדתי תוך הוספת פעילויות ואירועים תרבותיים נוספים המותאמים בהגדרתם עבור הציבור החרדי והדתי בעיר.
למרות שההשוואה קשה, ערכנו בדיקה עם עיריות נוספות. התקציב התורני בכולן, גבוה יותר כמובן, באופן יחסי לכמות הציבור הדתי בעיר. פתח תקוה למשל, וזה ציטוט מבכיר בעיריה: "היא מעצמה ענקית" של תקציבים לציבור הדתי. בראשון לציון, מאיר ניצן דואג לא לקפח את ציבור בוחריו חובשי הכיפה (ברובם, הסרוגה) במימון חוגים ביהדות, מקהלה דתית והרצאות. בנס- ציונה, למרות שהציבור החרדי בה קטן גם באופן יחסי לכמות התושבים בעיר, דואג ראש העיר יוסי שבו להשתיק את הציבור החרדי המועט אף-על-פי שאין עדיין תלמוד תורה. העיריה משתתפת בתקצוב אירועים שונים ומממנת הסעות לתלמידים החרדים לתלמודי תורה ברחובות ובבאר-יעקב. במועצת עיריית רחובות יושבים שבעה חברים חובשי כיפה שכוחם האלקטוראלי מתאים באופן יחסי לגודל הציבור הדתי והחרדי ברחובות. הם צריכים, גם לשם שמיים ומתוקף כוחם שקיבלו מהמצביעים חובשי הכיפה בבחירות האחרונות, לעשות את רצונם, לדאוג להגדלת התקציב התורני לציבור הדתי ולפעילות מסיבית באופן קבוע לציבור זה.
התהליך צריך להתחיל ביוזמה גדולה יותר: לערוך אירועים המוניים באופן תכוף יותר, הרצאות, "דינרים", סיורים, פעילות דתית לילדים, מימון קייטנה דתית אחת לפחות בקיץ ועוד...
חברי המועצה יושבים בקואליציה של פורר, כך שיש להם השפעה "מבפנים". כלומר, הגדלת התקציב והכספים באופן אקטיבי עבור הציבור החרדי והדתי-לאומי, והם צריכים ואמורים לעשות זאת תוך גיבוש חזית דתית מול ראש העיר.
שמעון קהלני, חבר מועצת העיר בתנועת היחיד יח"ד טוען שהעלה מספר פעמים את הנושא. "אני זועק מזה זמן רב על ההבדלים של אלפי אחוזים בין תקציב התרבות התורנית ושיעורי התורה לתקציב למשל, של רשת המתנ"סים, שהוא למעלה מ-5 מיליוני שקלים בשנה. דוגמה נוספת היא התקציב שחולשת עליו מרה קנבל במחלקת הקליטה בו למעלה מ-3 מיליוני שקלים ומה נגיד על סבסוד של "מופת" וכו'... חלוקת התקציב אינה שוויונית ויש לתת על כך את הדעת, אני איש אופוזיציה, אבל אנשי הקואליציה חובשי הכיפה נותנים גיבוי לסדר עדיפות מעוות לתקציב שהתושבים הדתיים בחרו בהם. יש מחדל אדיר, אולמות ספורט בבתי"ס דתיים יש רק ב"תחכמוני" ובאמי"ת. מדוע? לבי"ס נועם החדש לא נבנה אולם ספורט, אבל לשז"ר כן בנו. אני טוען שהנציגים הדתיים לא ממלאים את ייעודם, הם מטעים את הציבור הדתי. אסור להם לשבת בקואליציה כזו. הנציגים הדתיים נותנים לראש העיר לעשות זאת, כי אחרת לא היה יכול להעביר את התקציב. מישהו עשה תחשיב כמה הציבור הדתי מקבל מתוך החצי מיליארד? בואו נתאחד כולנו לעשות זאת. אם אכפת לראש העיר מהציבור הדתי הוא צריך להראות זאת בהשקעה כספית במקוואות, בבתי"ס דתיים המצוקה קשה ואני רוצה מאוד לשנות זאת. ראש העיר הזניח ושיקר, ועדיין מזניח ומשקר לכאורה, לציבור החרדי והדתי לאומי בעיר".
חבר הקואליציה אבנר אקווע המשמש חבר מועצת העיר מטעם שס"ג, סבור כי החינוך הבלתי פורמלי והציבור החרדי מקופחים במידה רבה זה זמן רב. "נלחמתי והייתי בפגישות לשם הקמת מוסד לציבור הדתי והחרדי למרות הבטחה של ראש העיר לסייע כספית הבטחתו לא קוימה. תמיד הייתי בעד איחוד בין החברים הדתיים וקראתי מספר פעמים ללכד את השורות לאורך כל הדרך כדי להצליח לעשות זאת, אך הדבר לא צלח, וחבל".
חבר מועצת העיר מטעם שס"ג, שמעון מלכה, החולש בנוסף על תקציב של 300,000 ש"ח עבור החינוך העצמאי, אמר כי "התקציב קטן; בניגוד לשנים קודמות, העיריה קבעה שהיא תעשה ותממן אירועים ולא העמותות, כפי שהיה נהוג בעבר. אנו צריכים סכומים גדולים יותר כדי שיהיה מה לחלק. מחר בע"ה נשב עם ראש העיר ואנו מקווים לעשות שינויים בנושא".
תגובת ח"כ לשעבר, רחמים מלול, אף הוא איש קואליציה בתנועת היחיד ח"י: "תקציב התרבות התורנית נוהל עד הים בצורה לא ראויה, ולא נתקיים בו שוויון בין העמותות השונות בחלוקת התקציבים. אין ספק, שתקציב התרבות התורנית חייב לגדול משמעותית על-מנת לספק את הצרכים הרבים של עמותות הדת השונות העושות מלאכת קודש בהפצת התורה בעיר. דבר נוסף: יש למנות בדחיפות מחזיק תיק תרבות תורנית, שיקבע מדיניות ראוה ושוויונית של כל הגופים על-פי הנהלים החדשים של משרד הפנים".
ללא ספק, יש לבצע שינוי מהיסוד שיגרום למערכת ולעומד בראשה, ראש העיר פורר, לשנות גישה כלפי הציבור הדתי, וחברי המועצה הדתיים צריכים להוביל מהלך זה כפי שחברי המועצה שאינם דתיים דואגים לאירועי תרבות חילוניים, לתקציבים לעולים, לפעילות לילדים וכו'.
את תגובתו של מר מנחם קליין מחזיק תיק הכספים בעיריה לא ניתן היה להשיג עד לרגע הפרסום.

תאריך:  10/03/2007   |   עודכן:  10/03/2007
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עו"ד אברהם פכטר
משלושה יוצא אחד ניזוק - שלטון החוק    היועץ המשפטי לממשלה המסרב לייצג בבג"צ את וועדת הכנסת ואת המבקר, מכרסם בשלטון החוק    כשנוצר חלל או וואקום קונסטיטוציוני - משאירים את ניהול המדינה בידי בג"צ
אברהם (פריצי) פריד
פריצי פותח טור חדש ב-Nfc שבו יציג את הערותיו הציניות על פעולות בכירי המדינה
אלכס לוין
לפניכם כמה דוגמאות שבהן תוכלו לראות כיצד מתנהלות מדינות וחברות אשר תרבות השלטון אינה שרירה וקיימת בהם    כל כך שמחתי שתופעות כאלו של "ברדקילנד" לא קיימות במדינתנו הדמוקרטית והתרבותית
עו"ד חיים קליר
ביתו של המבוטח נפרץ והוא סיפר לחוקר הביטוח כי עבד בעבר אצל מישהו שמתעסק בהלוואות    החוקר פיתח השערה כי התכשיטים שנגנבו היו בטוחות שהמבוטח קיבל כנגד הלוואות וחברת הביטוח המשיכה קו זה וטענה כי המבוטח הסתיר ממנה בכוונת מרמה עובדות מהותיות לסיכון הביטוחי
נסים ישעיהו
אם אומנם הנחות היסוד של המדינה הן המניעות את תהליכי החורבן, מדוע זה לא קרה קודם? איך זה שהכל נראה כל כך מוצלח במשך למעלה מיובל שנים, ורק עכשיו, כאשר המדינה הגיעה כמעט לגיל ששים, רואים פתאום שהיא מתפוררת מבפנים?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il