גל השביתות הגדול ביותר בהיסטוריה סוחף את מצרים בשלושת החודשים האחרונים. עשרות אלפי עובדי תעשיה מצרים פתחו בשביתה והשתלטו על המפעלים שבהם עבדו.
במצרים השביתות הן מחוץ לחוק והפגנות מכל סוג שהוא מדוכאות בברוטאליות מצד הממשל. עשרות אלפי פועלים יצאו לשבות בשל שכרם הנמוך, מערכת בריאות ירודה, הפרטות, הנהלות מושחתות וכנגד האיגודים המקצועיים שפועלים בחסות הממשלה ומשרתים את המעסיקים ולא את המועסקים. העובדים השובתים הם ממפעלי הטקסטיל, בטון ותעשיית העופות כמו גם עובדי הרכבות, הנמלים, עובדי עיריות והעובדים בבתי החולים.
העובדים המצרים יצאו ל"אינתיפאדה מצרית" נגד מנהיגי "האיגודים" המושחתים. השביתות הללו כמעט ולא מדווחות בתקשורת הממוסדת, במערב או אצלנו. במצרים חיים מעל 30 מיליון בני אדם באחוזי עוני גבוהים מאוד ורוב העובדים הם פועלים. ראוי לציין שהמחאה ההמונית במצרים לא נתקלה בדיכוי רציני מצד המשטרה, בניגוד למקומות אחרים במזה"ת. חלקים נרחבים מהאוכלוסיות העניות ביותר במצרים שותפים לתנועת המחאה ההמונית הזו.
"המהפיכה של הרעבים" בדצמבר שעבר, 27,000 עובדי טקסטיל יצאו לשביתה במפעל הציבורי הגדול ביותר במצרים בצפון קהיר. הם דרשו מענק הפרטה של שתי משכורות, כמו שקיבלו שאר עובדי המגזר הציבורי. פקידי האיגוד המקומי תמכו בהנהלה אבל בכל זאת השובתים לא חזרו לעבודה. העובדים ישבו למו"מ לאחר חמישה ימים והסכימו לקבל מענק של משכורת וחצי. מאז, חתמו 13,000 עובדים על עצומה שקוראת להדחת בכירי האיגוד המקומי.
דובר העובדים אמר: "אף לא חבר אחד של האיגוד המקומי שלנו לא עמד לצידנו בזמן השביתה, אתם [חברי האיגוד] עמדתם לצד ההנהלה. כנציגים שלנו היה לכם הסכם איתנו ואתם הפרתם אותו. אנחנו ביצענו את השביתה בעצמנו. אנו קוראים לה 'מהפיכת הרעבים' כי כולנו לקחנו בה חלק. אין בינינו מנהיגים, כולנו עובדים, כולנו מנהיגים".
האקטיביסטים איימו ליצור איגוד מקצועי חדש, שלא יהיה תלוי 'בפדרציית האיגודים המקצועיים הכללית' שממומנת ע"י הממשלה. ב-14 בפברואר,תוכנית פשרה בין פקידי האיגוד ומנהיגי העובדים נדחתה ע"י העובדים. לפי התוכנית, תשב 'ועדת נציגי עובדים' שתכיל 100 עובדים שנבחרו בבחירות, יחד עם ועדה של פקידי האיגוד בכל מו"מ עם המעסיקים. אך העובדים דרשו את הדחת פקידי האיגודים.
עוד בדצמבר, 3,000 עובדים כבשו את המטה הראשי של מפעלי בטון גדולים במצרים. הם חסמו את הכניסות והיציאות למפעל בעזרת משאיות, עד שההנהלה תגיב לדרישותיהם לשלם מענק שהיה אמור להגיע לעובדים 3 חודשים לפני. המפעלים הללו נמכרו לאחרונה ע"י הממשלה לחברה איטלקית.
שביתה עד מוות ברביעי לפברואר, 21,000 עובדים בשני מפעלי טקסטיל ציבוריים באזור צפון הדלתא יצאו לשביתה. העובדים השתלטו על המפעל ודרשו ביטוח רפואי, בטיחות יותר גבוהה של המפעל, סוף להקפאת הקידומים ועוד. כוחות הביטחון של המדינה נעלו את העובדים בתוך המפעל בכדי להרעיב אותם עד לכניעה.
העובדים מצידם אמרו כי יישארו בתוך המפעל ולא יאכלו עד שדרישותיהם ימולאו, תחת הסיסמה "שביתה עד המוות! שביתה עד התשלום!" השביתה הסתיימה לבסוף כשמושל המחוז הבטיח לעובדים בשם הממשלה למלא אחר דרישותיהם. העובדים יצאו ושמחו על ההישגים, אך הוציאו את זעמם על פקידי האיגוד ואמרו: "אנחנו לא בחרנו את הנציגים האלו, הממשלה כפתה אותם עלינו". שביתות והשתלטויות נוספות על מפעלים אירעו ברחבי המדינה על-רקע תנאי שכר גרועים, הפרטות ומכירת מפעלים ציבוריים לחברות אירופאיות ואמריקניות.
נאצר וה'אחים המוסלמים' למרות שחוקת מצרים מגדירה אותה כ"רפובליקה דמוקרטית סוציאליסטית", למשטר של נאצר היה מעט מאוד משותף עם סוציאליזם. זה נכון שרפורמות חשובות הונהגו תחת משטרו של נאצר וההלאמות שנאצר ביצע אכן פגעו באינטרסים של המערב במצרים. אולם, התעשיות המולאמות לא נוהלו בצורה דמוקרטית ע"י העובדים. התעשתיות שהועברו לבעלות המדינה הפכו לאמצעי בידי האליטה הבירוקרטית, לזכות בעושר דרך שחיתות. גם האיגודים המקצועיים היו קשורים במנגנון המדינה.
כרגע אין מפלגת עובדים במצרים והאופוזיציה היחידה היא ה’אחים המוסלמים’ שהוצאו אל מחוץ לחוק. רבים ממנהיגי ה’אחים המוסלמים’ מגיעים מעולם העסקים והמעמד הבינוני, הם תקועים בין הרצון להתנגד למשטר מובארק ויחד עם זאת, מפחדים מתנועת העובדים הספונטנית ההמונית. לתנועה האיסלאמית הזו לא היה דבר להגיד על גל השביתות לא במהלכם ולא אחריהם. הממשלה האשימה את ה’אחים’ בארגון השביתות, אך אין שום הוכחה שהארגון עשה זאת.
זעם נפיץ חלקים באליטה המצרית כבר רואים את הסכנות מהזעם שמתנפץ מבין העובדים והעניים במצרים. עורך מגזין פופולרי במצרים אמר בכנס של אישים מהאליטה המדינית והעסקית ודיפלומטים זרים כי: "כש-27,000 עובדים במפעל ציבורי גדול שובתים תחת הסיסמה: "אנחנו גברים אמיתיים", זה סימן ששינוי עומד לבוא. אנחנו שטים בים של שחיתות כאן במצרים, ויש לנו 2 ברירות - כאוס או שינוי. שום דבר כבר לא יישאר כמו שהיה עד עכשיו. אם יהיה כאוס הוא יהרוס כל מה שבדרכו, כולל אותנו".