חברה בע"מ, המעגנת את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, היא מכשיר קורץ עד מאד לביצוע תרמיות מסוגים שונים. למה? תביעה כנגד חברה בע"מ לעולם יכולה להיות רק כנגד החברה, אולם על-מנת להגיע לבעלים של החברה, קרי לבעלי המניות, יש צורך בהליך שנקרא בשפה המשפטית "הרמת מסך".
בשפה פשוטה הרמת מסך הוא הליך בו מצליח הנושה לעבור את ה"מסך" של החברה, ולהגיע לאדם עצמו שמנהל את החברה כדי לגבות את חובותיו.
איך הרמאים עובדים? השיטה פשוטה- אדם נטול אמצעים מקים חברה בע"מ. מבצע פעולות ונוטל התחייבויות על-ידי החברה בע"מ. את הנכסים השונים אותם קיבלה החברה תמורת אותן התחייבויות (סחורות, מחשבים, בגדים, רהיטים ובעצם כל העולה על הדעת)- הוא מעביר מהחברה בע"מ, ומנכס אותם לעצמו בדרכים אותן הוא מסתיר מנושיו. כשמבקשים הנושים להיפרע מהחברה, הם עומדים בפני שוקת שבורה. החברה מרוקנת מנכסים, מה שהם מכרו לחברה ולא קיבלו עבורו תמורה, כבר עבר לצד שלישי, ואין להם יכולת לגבות את המגיע להם- לא בצורת תשלום ולא בצורת עיקול נכסים.
ישנן שתי דרכים להתמודדות עם תופעה הולכת וגדלה זו. אחת מהן, אותה ניסה להעניק המחוקק בחוק החברות (תשנ"ט 1999), נקראת הרמת מסך. אולם לובי של אנשי העסקים המובילים במשק- אשר חששו מייקור פרמיות הביטוח למנהלים, ומהסיכון הנובע מאחזקת מניות בחברה בע"מ-הצליח להביא לשינוי החוק. בחוק בוצע תיקון (תיקון מס' 3 לחוק החברות), אשר ביטל את סעיף 6(ב) ושלל מבית המשפט את הסמכות הכמעט בלתי מסויגת להרים את מסך ההתאגדות.
היתרון של הבנקים הדרך האחרת להתמודדות עם קריסתן של חברות בע"מ, היא החתמת בעלי המניות על ערבות אישית. זוהי דרכם של החזקים- בעיקר הבנקים. הבנק, אשר אינו מעוניין להיסחב אל בתי המשפט ולשכנע אותם להרים את המסך אל עבר בעלי המניות, מצליח, באמצעות כוחו בשוק, להחתים את בעל המניות בחברה פרטית על ערבות אישית לחובותיה של החברה- אולם מצב זה הביא לאבסורד, על פיו כל חברה בע"מ, נזכיר - בעירבון מוגבל - הופכת להיות חברה שאינה מוגבלת בעירבון, שכן בעל המניות בה חתום על עירבון לחובותיה ללא הגבלה בסכום (למעט ההגבלה עליה מחליט הבנק). דרך זו אומנם מחזקת את הבנק, אולם מחלישה את יתר הנושים, אשר אינם מחתימים את הבעלים על ערבות אישית.
לבנק יש יתרון גדול-הוא יכול לעקל רכוש של חייבים מבלי לבצע "הרמת מסך", אולם שאר הנושים נשארים ללא כלום. כיום בעל עסק שמתמוטט, מאבד את כל רכושו הפרטי בעיקול עבור הבנק. המצב שנוצר כיום הוא בו חברה בע"מ מתאימה רק למי שמחזיק רכוש של החברה. מי שיש לו רכוש פרטי עלול לאבד אותו אם העסק שלו ייפול : חברה בע"מ נועדה עבור אלו אשר יש להם רכוש אותו הם מעוניינים להשקיע בדרך של סיכוי/סיכון ולא לבעל עסק פרטי המסכן את רכושו הפרטי.
הפתרון המוצע- החזרת עטרה ליושנה, החזרת יוקרתן של החברות בע"מ כגופים שכדאי להתעסק עמם במקום גופים שיש להיזהר מהם, זאת בדרך של תיקון חקיקתי אשר (1) יאסור על מתן ערבויות אישיות לחברה בע"מ ובמקביל (2) חיקוק בעל סנקציית הרמת המסך אשר יחייב כל חברה בע"מ להיות בכל רגע נתון בעלת הון עצמי של לא פחות משליש היקף ההתחייבויות של החברה.
תיקון זה של החוק יאפשר למעשה היווצרות של מעמד עסקי בריא ויציב במדינה- כל הגופים (ובכלל אלו הבנקים) יפעלו מול חברות בע"מ תוך תמחור סיכון ידוע, אך מבלי להשאיר בעלי חברות עם בתים הרוסים ובפשיטת רגל אישית. אלו אשר אין בידם הון עצמי, יפעלו באופן מחושב יותר תוך התנהלות מסוכנת פחות, ובמקרה של עוקץ, ניתן יהיה להגיע בקלות אל רכושם הפרטי מבלי להזדקק להרמת המסך.
