ממשלת האחדות הלאומית הפלשתינית יוצאת לדרך לאחר מו"מ מפרך בין החמאס לפתח ומלחמת אחים עקובה מדם. עם הקמתה צפויה הממשלה החדשה לצאת בקמפיין מדיני להשגת הכרה ולהסרת המצור הכלכלי על הרשות הפלשתינית. יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, ובכירי הפתח כבר מציגים את ממשלת האחדות כביטוי לגישה פרגמאטית פלשתינית, היוצרת הזדמנות לחידוש התהליך המדיני ומעבירה את הכדור למגרש הישראלי.
בחינת המצע של מממשלת האחדות, אותו הציג ראש הממשלה איסמאעיל הניה לאישור הפרלמנט, מעלה, כי אין מדובר בבשורה מדינית חדשה ובעלת משמעות מבחינתה של ישראל. הוא מבטא יותר מכל לוליינות מדינית בניסיון לקבע את המעגל בין הדרישות המנוגדות של הפתח והחמאס במספר סוגיות, ובעיקר אינו מצביע על נכונות כלשהי להגמיש את עמדות היסוד הפלשתיניות, שעודן חותרות להביא לחורבנה המוחלט של מדינת ישראל. להלן ניתוח הנקודות החשובות במצע ממשלת האחדות:
מחויבות לדרך מנהיגי הטרור - הממשלה מביעה מחויבות ללכת לאורם של המנהיגים ההיסטוריים של התנועה הלאומית הפלשתינית, ששימשו כראשי ארגוני טרור ובהם: יאסר ערפאת (פתח), אחמד יאסין (חמאס), אבו עלי מוסטפא (החזית העממית), פתחי שקאקי (הג'יהאד האיסלאמי) ואבו אל-עבאס (חש"פ). הדרישה לשחרור "האסירים הגיבורים" (שרובם ככולם טרוריסטים) מבטאת אף היא את אי זניחת דרך הטרור וראייתו כאמצעי לגיטימי במאבק בישראל.
מקורות הסמכות של הממשלה - מסמך ההסכמה הלאומית (מסמך האסירים), החלטות המועצה הלאומית הפלשתינית (מל"פ) והחלטות הפסגות הערביות. במצע הממשלה נאמר, כי הממשלה מכבדת (לא מחויבת) את ההחלטות הלגיטימיות הבינלאומית (החלטות האו"ם) וההסכמים שחתם אש"ף (עם ישראל). בנוסח זה מתחמקת הממשלה החדשה מהתמודדות עם שאלת ההכרה בישראל ומעדיפה ניסוח עמום, שמשמעותו הלכה למעשה אי מחויבות להחלטות הקהילה הבינלאומית, אלא רק בנושאים העולים בקנה אחד עם עמדות היסוד הפלשתיניות.
משחק סכום אפס - ממשלת האחדות אינה מציגה כל נכונות לפשרה היסטורית בסכסוך עם ישראל שתאפשר דו קיום במסגרת פתרון של שתי מדינות המכירות באופיה הייחודי של רעותה. לצד דחיית רעיון המדינה בגבולות הזמניים, מדגיש המצע את דבקות הממשלה ב"זכות הפליטים הפלשתינים וזכות השיבה לאדמתם ולרכושם".
הצדקת הטרור עד מימוש זכות השיבה - ההתייחסות במצע לשאלת הטרור חד-משמעית. "ההתנגדות היא זכות לגיטימית של העם הפלשתיני, המעוגנת בכל האמנות הבינלאומיות. לעם הפלשתיני הזכות להגנה עצמית מפני כל תוקפנות ישראלית. הפסקת ההתנגדות תלויה בסיום הכיבוש ומימוש החירות, השיבה והעצמאות". במילים אחרות - הפתח והחמאס מודיעים, כי הטרור נגד ישראל ימשך גם לאחר נסיגתה של ישראל לגבולות 67' והקמת המדינה הפלשתינית. המערכה האמיתית והמכריעה תתנהל על שטחי 48'.
כבילת ידי ישראל במאבק בטרור - ההסכמה הפלשתינית להפסקת אש זמנית (תהדיאה) מותנית בעקרונות הבאים: הדדיות, בו זמניות, מחויבות ישראלית להפסיק את הפעולות הצבאיות בשטחי הרשות הפלשתינית ולשחרר את האסירים הפלשתינים. "השלום והביטחון באזור", קובע המצע, "תלוי בסיום על צורות הכיבוש של האדמות הפלשתיניות, סילוק הגדר הגזענית, ההתנחלויות, הפסקת ייהוד ירושלים ומדיניות הסיפוח והחזרת הזכויות לבעליהם".
לאבו מאזן אין מנדט - מצע ממשלת האחדות קובע, כי "ניהול המו"מ הוא סמכות של אש"ף וראש הרש"פ על בסיס הדבקות ביעדים הלאומיים הפלשתינים ומימושם. כל הסכם בעל משמעות היסטורית יוצג (לאישור) המל"פ או משאל עם 'בפנים' (שטחי הרשות הפלשתינית) וב'חוץ' (הפזורה) ע"פ חוק שיסדיר זאת". תנועת החמאס מוכנה, שאבו מאזן והפתח ינהלו מו"מ עם ישראל בבחינת "ישחקו הילדים לפנינו", אך בנושאי המהות היא שומרת על יכולת בקרה ווטו באמצעות העברת הסמכות לקבלת ההחלטות ההיסטוריות בפורום של המל"פ (לאחר רפורמה שתכניס את החמאס לשורותיו) ובמשאל עם הכולל את הפזורה, שבה לחמאס דומיננטיות.