לאחר עשור של 'רפורמות כלכליות' לפי הוראות הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, ארגנטינה שקעה לתוך משבר כלכלי עמוק ב-2001. את אותו "יעוץ" ודרישות לשינויים מבניים העניקה קרן המטבע לעשרות מדינות נוספות ברחבי העולם, וכן גם לישראל.
בתמורה לשינויים ו'לרפורמות' יספק הבנק העולמי הלוואות בתנאים מחמירים מאוד. מטרת הרפורמות לקצץ בזכויות העובדים, בכוחם של העובדים ובתנאי מחייתם. כולל: הקטנת המגזר הציבורי, הפרטת חברות ממשלתיות, עידוד גמישות כוח העבודה (הסרת המגבלות שיש על המעסיקים מלפטר או להשעות עובדים), הורדת שכר מינימום, הרחבת הפער בין שכר עובדי ממשלה למנהלים, צמצום השירותים הסוציאליים הניתנים לעובדים, רפורמות בפנסיה והפרטת קרנות הפנסיה.
הבנק העולמי וקרן המטבע אומרים שצעדים אלו יגרמו אולי לכאב קצר טווח לאזרחים, אך הם הכרחיים בכדי ליצור את התנאים לצמיחה ארוכת טווח ויצירת מקומות עבודה.
המבקרים טוענים שצעדים אלו גורמים לסבל מיותר, מגבירים את העוני ודווקא מורידים את הסיכוי לצמיחה כלכלית. הצעדים הללו הם מתקפה נגד העובדים לטובת האינטרסים של תאגידים רב-לאומיים. הצעדים הללו להגמשת כוח העבודה הם חלק מעסקת חבילה של שינויים מבניים מבית היוצר של הבנק העולמי שמדגיש את עקרונות הסחר החופשי, הכוונת הכלכלה לייצוא וקיצוץ בהוצאות הממשלה שמטרתם היחידה לקדם את האינטרסים של התאגידים הרב-לאומיים על חשבון העובדים ברחבי הגלובוס.
ממשלה קטנה - חופש גדול לתאגיד בראש ובראשונה הבנק העולמי דורש במסגרת השינויים המבניים - ממשלה קטנה. הממשלה צריכה להעביר תפקידים מסויימים, רבים ככל האפשר, לסקטור הפרטי וזה יקצץ בהוצאות הממשלה ויצמצם את אחריותה של הממשלה. הטענה היא שהסקטור הפרטי מתפקד בצורה יעילה יותר ומשרת את העניים בצורה טובה יותר ושהעניים מעדיפים את הסקטור הפרטי. הטיעון השני הוא שצמצום הוצאות הממשלה הוא דרך להקטין את החוב הלאומי.
ברוב המדינות, עשירות או עניות, הממשלה היא המעסיק הגדול ביותר. במדינות עניות, עם סקטור פרטי לא מפותח, הממשלה היא הכוח הדומיננטי בכלכלת האומה. צמצומים פתאומיים ומאסיביים בהוצאות הממשלה זורקים מאות אלפי אנשים אל מחוץ למעגל העבודה וגורמים לירידה בכוח הקנייה של כל העובדים.
בניקרגואה, הממשל יישם את דרישות הבנק העולמי, קיצץ מאסיבית בסקטור הציבורי ועשרות אלפי אנשים פוטרו. נסגרו בנקים שהיו בבעלות המדינה ופוטרו אלפי עובדים נוספים, תעשיות ממשלתיות הופרטו ותוך מספר שנים מועט מרבית העסקים בניקרגואה הפכו להיות בבעלות זרה (לרוב אמריקנית). כיום שיעור האבטלה בניקרגואה עומד על 50%!
הפריטו, הפריטו, הפריטו! צמצום המגזר הציבורי צמוד בדרישות של הבנק העולמי לתוכניות הפרטה, תחת הוראות הפרטה שמוסרת המשלחת של קרן המטבע. אחת ההוראות הראשונות כהכנה למכירת התעשיה/חברה לבעלות זרה היא פיטורים משמעותיים של אלפי עובדים. לאחר מכירת החברה לבעלות זרה יבוא גל נוסף של פיטורים והחלפת עובדים מאורגנים דרך איגודים בעובדים "גמישים" יותר, לא מאורגנים, וקיצוצים משמעותיים בשכר.
ההפרטה היא האלמנט הבסיסי של תוכנית השינויים המבניים של הבנק. ההפרטות חוצות את כל התחומים: הפרטות של חברות מים, סניטציה, שירותי בריאות, כבישים, נמלי תעופה וים ושירותי דואר.
- בארגנטינה הופרטו כל התעשיות הציבוריות כולל שירותי הדואר.
- באקוודור, מערכות הביוב והמים העירוניות הופרטו, נמלי ים, בתי זיקוק ועוד.
- בניגריה, הופרטו קווי התעופה הציבוריים, תחנות כוח ובתי זיקוק.
- באורוגוואי, נמלי הים וכבישים הופרטו.
האיגודים המקצועיים לא מגלים התנגדות עיקשת לצעדי ההפרטה, בעיקר במרכז ומזרח אירופה וגם במדינות מתפתחות ואצלנו. האיגודים הסכימו להפרטת מספר חברות ממשלתיות. האיגודים לרוב התעקשו על צעדי ביטחון כדי לוודא שההפרטה תגביר את היעילות ולא יקרה מצב שבעלי הון פרטיים שואבים נכסים ציבוריים. האיגודים התעקשו שזכויות עובדים בסיסיות יישמרו ואינטרסים מסויימים של העובדים המאורגנים יישמרו. אך ברוב המקומות, צעדי הביטחון לא נשמרו ונעשות טעויות רבות ע"י האיגודים.
החופש לפטר עוד אלמנט בסיסי של השינויים המבניים הוא עידוד "הגמשת שוק העבודה" או "ניוד שוק העבודה" שמאפשר לחברות להעסיק ולפטר עובדים או לשנות את תנאי עבודתם ללא הגבלות ורגולציות. התיאוריה מאחורי "הגמשת שוק העבודה" היא שאם מתייחסים לעבודה כסחורה ככל סחורה אחרת, כך שחברות יכולות לפטר ולהעסיק עובדים כמו כל ציוד אחר, השוק יתפקד בצורה יעילה יותר. ושווקים יעילים ייצרו יותר צמיחה כלכלית.
המבקרים אומרים שהתיאוריה הזו לא עומדת במבחן המציאות. ראש הבנק העולמי לשעבר, יוסף שטיגליץ, מתאר את הבעיה המרכזית: "ההגיון בוושינגטון אומר 'שוק עבודה יותר גמיש, פחות אבטלה'. אבל תוצאת לוואי שאף אחד לא רוצה לדבר עליה היא שזה מוביל למשכורות נמוכות יותר. הם טוענים שמשכורות נמוכות יותר ייצרו יותר השקעות, יותר דרישה לידיים עובדות, כך שבסוף נקבל צמצום אבטלה ויצירת מקומות עבודה חדשים בגלל שהשכר נמוך. אולם, העובדות מאמריקה הלטינית לא תומכות במסקנות האלו! הגמשת העבודה והירידה בשכר לא הביאו לאבטלה נמוכה או ליצירת מקומות עבודה. האבטלה גאתה והצמיחה ירדה נואשות".
הגמשת שוק העבודה זה בעצם הסרת חוקי המגן שמגנים על העובד. העסקה דרך קבלנים וחוזים אישיים. מתקפה מאסיבית ארטילרית נגד העובדים.
היום יותר ויותר עובדים ברחבי העולם הבינו את הקומבינה שרקחו האליטות העצומות שמורכבות מבעלי התאגידים הגדולים בעולם תוך כדי שיחוד האליטות המקומיות בכל מדינה (כל אליטה ורמת השחיתות שלה). באמריקה הלטינית, בשל המהירות והטוטאליות שבה יושמו ה’רפורמות’ של הבנק העולמי, היבשת נמצאת היום במערבולת והקצנה לכיוון סוציאליזם רדיקלי. ההפרטות גרמו לעליית מחירים רצינית של שירותים בסיסיים כמו מים וחשמל שהביאה למרד של האיכרים וכלל האוכלוסיה. זה רק עניין של זמן עד שאנחנו נבין מה קרה כאן מתחת לאף שלנו בשנים האחרונות בזמן שראינו כוכב נולד 1 2 3 4 ו-5.
וכשיקפצו מחירי החשמל והמים, שירותי בריאות וחינוך סבירים יהיו למותרות, המשכורות יירדו באופן משמעותי וצבא מקבצי נדבות יתחילו להלך ברחובות הערים הגדולות, או אז נזכה להתעוררות מחודשת ולתקווה אמיתית לשינוי.