ערוץ החדשות הערבי "אל-ג'זירה" הפגיש בתכנית מיוחדת אשר שודרה ביום רביעי 14 בפברואר 2007, שניים ממנהיגי הדת הבכירים בעולם האסלאם: הד"ר יוסף אל-קרדאווי, מבכירי אנשי הדת המוסלמיים בעולם הסוני, ועמיתו, איש הדת השיעי הבכיר, השיח' עלי אכבר האשמי רפסנג'אני.
לכאורה היתה זו פגישת פסגה שנועדה להוות גשר בין שני הקטבים בחברה האסלאמית, השיעה והסונה. זאת על רקע מחלוקות אידיאולוגיות ופוליטיות רבות שנים וכן על רקע מתיחות גוברת בין הצדדים בשל ההשפעה האיראנית הגוברת באזור והעימות בעיראק. דיון זה בא לבחון דרכים להשגת אחדות אסלאמית אל מול האתגרים הניצבים בפני עולם האסלאם, אולם תוצאותיו מצביעות יותר מכל על השסע הקיים בחברה האסלאמית המאיים לקרוע אותה לגזרים.
הדיון שהחל כוויכוח סביב מחלוקות תיאולוגיות רבות שנים בין האסכולות, גלש במהרה לנושא הפוליטי הבוער סביב סוגית מעורבותה של איראן במלחמה בעיראק. לאורך התכנית שארכה כשעה, ניסה רפסנג'אני להימנע מלהיכנס לעימות עם הד"ר אל-קרדאווי סביב סוגיות בוערות אלו. רפסנג'אני שדיבר בפרסית, השתמש בשפה דיפלומטית והרבה לדבר על הצורך באיחוד השורות בקרב עולם האסלאם כנגד האויב (ארה"ב וישראל) המנסה לזרוע פחד ואיבה בין המוסלמים.
לעומתו, התבטא השיח' אל-קרדאווי בצורה גלויה ובוטה בנושאי מחלוקת ולא חסך בביקורתו כנגד מדיניות האיראנית בעיראק. עם תחילת התכנית דיבר קרדאווי על היחס המזלזל וההאשמות להם זוכים חברי הנביא (נאמניו הראשונים של הנביא מוחמד) בקרב העדה השיעית. הוא מוסיף בעניין "לא יתכן כי אשים את ידי בידך ואחוש כי הינך אחי, כאשר אני מברך את עומר, אבו באכּר ועאישה בעוד שאתה מקלל אותם". כמו כן הזהיר קרדאווי מפני תופעת השיעיזציה המתפשטת בקרב המדינות הסוניות (המרתם של מוסלמים סוניים לשיעים). לאחרונה מרבה השיח' אל-קרדאווי להתבטא בנושא זה בו הוא מזהיר מפני ניסיונות החדירה השיעית אל תוך עולם הסוני.
השיחה גלשה במהרה לנושאים פוליטיים ולמצב בעיראק. באשר למעורבותה של איראן בעיראק, אומר רפסנג'אני כי איראן אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של עיראק. היא מעוניינת באחדות העם העיראקי כנגד אויבו, לכן היא מסייעת לו במאבקו. כן הוא מוסיף כי אנשי הדת האיראניים מגנים את הקטל ההדדי בין מוסלמים. קרדאווי מצידו אומר כי דבריו הפייסניים של רפסנג'אני אינם מגובים במעשים. הוא מוסיף ואומר כי איראן היא המחזיקה בפתרון בעיית הקטל והלחימה המתרחשים בקרב העם העיראקי, ועל כן הוא קורא לממסד הדתי השיעי לפרסם פסקי הלכה האוסרים את שפיכות הדמים בין מוסלמים.
ההתקפה על איראן ועל המדיניות האיראנית הנשמעים בכלי תקשורת ערביים אינה דבר חדש. נראה כי ככל שהזמן חולף מאז נפילת משטרו של סדאם חוסיין בעיראק, במקביל להתחזקות ההגמוניה האיראנית באזור, כך גוברים ומקצינים להם דברי הביקורת הערביים כנגד איראן. כך לדוגמא בתכנית האקטואליה הפופולארית "הכיוון ההפוך" המשודרת אף היא בערוץ "באל-ג'זירה", תקף ההיסטוריון הסורי, מחמוד אל-דגיים, את עמיתו האיראני בתכנית, וטען כי האיום האיראני מסוכן בהרבה מהאיום הציוני-אמריקאי. "אם מטרתה של האמריקאים הינה כלכלית ורצונם להשתלט על הנפט, שהרי מטרת האיראנים הפרסים היא לטבוח בערבים". התכנית האיראנית, אומר אל-דגיים, היא להשיב לחיים את אימפריית כורש שהתפשטה עד ליוון, מצרים ואל חצי האי-ערב".
העימות הפנים-אסלאמי הנחשף מעל ומחוץ למסכי הטלוויזיה מצביע על רגשות הפחד והאיבה החשות המדינות הסוניות מפני איראן כתוצאה מהתחזקות מעמדה באזור ומפני השפעתה ומעורבותה הצבאית הגוברים באזור. מגמות אלו נתפסות כאיום ממשי על משטריהן. שר החוץ הלובי הביע לאחרונה את מחאתו על המציאות הפוליטית שהתעצבה בקרב מדינות ערב שבה "איראן הפכה לאויבתן של מדינות ערב במקום ישראל". לאחרונה אף חשף העיתון הכוויתי "אל-סיאסה" כי שלוש מבין מדינות המפרץ הפרסי; קטר, איחוד האמירויות, ועומאן תאפשרנה את פתיחתו של נתיב אווירי עבור ישראל במידה וזו תחליט לתקוף את מתקניה הגרעיניים של איראן.
אם כן העימות שיעי-סוני גלוי ופתוח לכל, מעל ומחוץ למסכי הטלוויזיה. בימים אלה מקיימים הסעודים סבב שיחות בשיתוף נשיא איראן ובכירים איראניים נוספים במטרה להגיע להסכם שיביא לבלימת המשך התפשטות המאבק הבין עדתי. בתקווה שפגישת פסגה זו תשא תוצאות חיוביות יותר.
