חוק חינוך ממלכתי התשי"ג-1953, בסעיף 12, קובע: "יוקם ועד לעניני החינוך (להלן - ועד החינוך), אשר מספר חבריו יהיה לא פחות מחמישה-עשר. חברי הוועד יתמנו על-ידי השר, באישור הממשלה, כל אחד לתקופה של ארבע שנים. כחברי הוועד יתמנו אנשים פעילים בשדה החינוך, עובדים של משרד החינוך והתרבות שמספרם לא יעלה על 25% מכל חברי הוועד ומועמדים של רשויות מקומיות, מוסדות החינוך הגבוה והסתדרות המורים, מתוך רשימות שיוגשו לשר לפי בקשתו."
ועד כזה מעולם לא הוקם, ובכך הופקר כל נושא החינוך הממלכתי לרצונותיהם ושיגיונותיהם של עובדי משרד החינוך וללחצים פוליטיים. זאת כאשר זרמי חינוך אחרים נהנים מאוטונומיה מוחלטת לרבות הזרם הממלכתי-דתי.
ולידיעת שרת החינוך ויו"ר ועדת החינוך בכנסת, הריני מציג את מועמדותי לוועד זה, אם וכאשר משרד החינוך יחליט לקיים את החוק, וכנסת ישראל תחל לפקח עליו.
ולנושא התורן, שפה זרה שנייה. מאות אלפי ילדי ישראל לומדים שפה זרה שנייה, אשר לא הם או הוריהם בחרו בה, ורובם ממילא לא יגיעו לרמת שליטה שתאפשר להם שימוש בשפה. אז נשאלת השאלה הטריוויאלית: לשם מה? לשם מה בזבוז הזמן והמאמץ? לשם מה מוציאים חלק מההורים כספים על שיעורים פרטיים ללימוד שאין בו כל עניין או תועלת?
לנושא בחירת השפה. זה נושא שבו הפטרונות חוגגת. פעם למדו, ועדיין מיעוט לומדים, צרפתית. לפני שנות דור היתה זו אכן שפה בין לאומית מובילה, אך מזה שנים רבות שפות אחרות, כגון ספרדית, הפכו להיות משמעותיות הרבה יותר. אז מדוע לומדים צרפתית? כי אף אחד לא החליט אחרת / כי לזה יש תשתית ולא לשפות אחרות / כי אף אחד במשרד החינוך לא חושב שאולי צריך לשאול לדעת ההורים? / כל התשובות נכונות (לבחירת הקורא).
ולנושא לימוד הערבית. זה נושא בו נקבעה אקסיומה של חשיבות מבלי כלל לבחון את הנושא. וגם אם נקבל את הנחת החשיבות, האם השיטה בכלל תומכת בנושא? ספק גדול, שהרי תהליך הלימוד חסר תועלת.
לנושא תהליך הלימוד. לימודי שפה זרה שנייה מתחילים בכתה ז' ומתמשכים 4 שנים. רק מיעוט ימשיך לימודי שפה זרה שנייה במסגרת מגמות ייחודיות בתיכון. לאחר 4 שנות לימוד לא מגיעים התלמידים לשליטה של קרוא וכתוב או ניהול שיחה בשפה ושוכחים גם את שלמדו תוך זמן קצר. אז לשם מה כל ההשקעה?
בהקשר לערבית יש שיגידו כי בסביבה הגיאו-פוליטית זה נדרש, מדינת ישראל צריכה דוברי ערבית. האם השיטה מספקת את הצורך? לא. את מי שמתאים ורוצה ללמוד ערבית ניתן לאתר במבחני התאמה, וליצור מסלול לימוד יעיל בתיכון. אין כל סיבה לכפות זאת על כלל התלמידים שרובם אינם רוצים ואינם מתאימים, וממילא לא ימשיכו בלימודים ולא יגיעו לרמת שליטה בשפה שיש בה איזו שהיא תועלת.
כבוד יו"ר ועדת החינוך בכנסת, אשמח לשמוע על דיון בנושא בוועדתך. כבוד שרת החינוך, מתי משרד החינוך יקיים את החוק ויקים את ועד החינוך?
