אתמול, יום שלישי, היה היום החמישי ברציפות של שביתת 150 גני ילדים בדואים, השובתים משום שלא ניתנים להם רישיונות ממשרד החינוך לפי חוק חינוך חובה חינם. מאז תחילת שנת הלימודים ועד סוף השבוע החולף, היו גנים אלה פעילים. היו בהם גננות ועוזרות ותוכניות ואמצעי לימוד המועילים לילדינו הבדואים, הנמצאים בשיא ילדותם ותמימותם. 4500 ילדים בדואים לא הזיזו במשרדה של הגב' יולי תמיר כהוא-זה. לו היה ילד יהודי אחד מאחד מפרברי תל אביב מתלונן, הייתה השרה הנכבדת ועוזריה במשרד החינוך "המפלה בין אנשים לאנשים" מרעידה את האדמה, ולא היה חולף יום אחד והבעיה הייתה נפתרת.
אחיי, זוהי הגזענות. והייתה גזענות כדוגמתה בדרום אפריקה, כאשר ממשלת הלבנים הפרידה בין הגזע הקוליאנאליסטי הלבן לבין בעלי האדמות השחורים. האדם הלבן היה בעל כל הזכויות לעשות את אשר יחפוץ בו, והאדם השחור יכול היה רק לקחת את אשר נתו לו האדון הלבן. וזהו המצב כאן, בשלמותו. אלא שהשחורים התקוממו עד שהפכו לאדוני עצמם. ואנו מסתכלים על אלפים מילדינו, המסתובבים ברחובות בלי כל מסגרת חינוכית, ורואים את פניה של מדיניות "האפרטהייד" בכל מאפייניה. אך מה שכואב הוא שהבדואים נכנעים למדיניות האפארטהייד ונכנעים לאדון "הלבן" ונותנים לו את הזכות בהשפלת אפו בעפר האדמה. אוי להשפלה כזו ואוי לביזיון לאדם הערבי, רק בשל היותו ערבי ולא בשל כל סיבה אחרת.
היחס הגזעני הזה לאלפי ילדים בדואים מתרחש בסמיכות ליום הזיכרון השנתי ליום האדמה, שבו הערבים זעמו על מדיניות האפארטהייד הגזענית וההשתלטות על האדמות. זיכרון יום האדמה שבו קיפחו את חייהם 13 צעירים ערבים במערכה על הסירוב להשפלה, הסירוב לביזיון והסירוב למדיניות ההפרדה הגזענית בין האזרחים על-רקע דתם או גזעם. המדיניות שנתנה לחלק מהאזרחים להיות במעמד "האדון" ולאחרים את החובה להיות עבדים "לאדון". סירבו את החלטות "האדון" והכריחו אותו להרהר שוב במציאות מחדש. זו הייתה ההקרבה שיש להיזכר בה תמיד ובמיוחד בסוף חודש מרץ מכל שנה.
הממצא שעלינו להבין מדברים אלה, שיש לנו את הזכות לזעום, ויש לנו את הזכות לצעוק. בכך אנו מרצפים את דרכם לעתיד ילדינו, כדי שיהיה עתידם זוהר וחופשי יותר ונמנע את השתלחותו של "האדון הלבן" בנעילת חירותם והגדרת עצמם, מבלי שנוכל אנו אבותיהם וסביהם לקבוע אופי עתידם שאנו רוצים להם. ואוי לפער בין מה שאנו רוצים שיהיה לילדינו "אדונים" לבין "האדון הלבן" שרוצה שילדינו יהיו עבדים לו.
