X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   מאמרים
"בית-ספר בלי חרדה" הוא כינויו של מוסד חינוכי, יחיד מסוגו, במינכן שבגרמניה לומדים בו יחד בריאים ומוגבלים מופת חינוכי
▪  ▪  ▪
האם יכולים ילדים מפגרים ובריאים לחיות יחד בסביבה אחת? בישראל החליטו באחרונה תושבים באזור הרצליה כי יתנגדו ככל יכולתם להקמת מוסד למפגרים ברחוב שבו הם גרים. לדעתם, הדבר עלול לפגוע בילדים הבריאים.
ניסיון שנעשה בשנים האחרונות בגרמניה הוכיח כי לא זו בלבד שילדים בריאים יכולים לחיות באותה סביבה עם ילדים מוגבלים, אלא הם יכולים גם ללמוד באותה כיתה עמם ואפילו לצאת נשכרים מכך.
"בית-ספר בלי חרדה" - זה כינויו של מוסד חינוכי, יחיד מסוגו, הפועל בעיר מינכן שבגרמניה. בית-הספר, לתלמידים בריאים ומוגבלים כאחד, מומן ביוזמה ציבורית. תלמידיו אינם צריכים לחרוד לציונים ולתעודות שנתיות. אין חובה להכין שיעורי-בית ואין חובה להשתתף בלימודי מקצועות במועדים קבועים. בכל זאת מבצעים התלמידים את תוכנית הלימודים הרשמית בשבוע-לימודים של חמישה בקרים, לרבות משחקים, ספורט וחוגים לאמנות.
לסייע ולהסתייע
במרכז מטרות הלימוד עומדת ההתפתחות החברתית. התלמידים הבריאים לומדים לסייע לבני-גילם המוגבלים, ואילו המוגבלים לומדים להסתייע באחרים. המשרד הפדרלי להשכלה ולמדע בבון החליט כי ראוי לתמוך בניסוי זה כאלטרנטיבה לנוהג החינוכי המקובל, הדוגל בבתי-ספר מיוחדים לכל סוגי המוגבלים מבחינה פיסית, שכלית או חברתית.
מדוח של מועצת ההשכלה הגרמנית מתברר כי לא היו כל קשיים אף לאחד מ-73 הילדים שעברו ללמוד בבתי-ספר סדירים בבוואריה, אחרי ארבע שנים של חינוך ממוזג בבית-הספר "ללא חרדה" שבמינכן. אף כי לא ידעו מהו לחץ של הישגיות ואף כי לא למדו בכיתות שבהן היו הבדלי-מישכל ניכרים בין התלמידים - הופרכה הדיעה הקדומה כי הלימוד בשיטה המהפכנית מזניח את פיתוח ההישגים האינטלקטואליים.
מבדקים הוכיחו, כי למרות הדגש על חינוך חברתי, ואולי דווקא בזכותו, הושפעה לטוב גם ההתפתחות המושגית. "הלימוד החברתי" עזר גם ל-16 ילדים, שקודם לכן היו בגדר "כישלון מוחלט" בבתי-ספר ציבוריים; בבית הספר שבמינכן הם הגיעו לרמת-הישגים נורמלית. עד כה מקיף הניסוי במינכן רק את ארבע השנים הראשונות של בית הספר היסודי. עתה לומדים בו 160 ילדים בחמש כיתות ו-55 מהם הם מוגבלים מסוגים שונים. עתה דורשים המורים וההורים מרשויות החינוך לאפשר את הלימוד הממוזג עד לשלב ההכשרה המקצועית.
לחנך את המורים
מדעני מכון המחקר לרפואת-ילדים חברתית ולרפואת-נוער במינכן מגינים על התפיסה כי בימינו אפשר להנהיג את החינוך המשותף, החופשי מכפייה, בכל בתי הספר של גרמניה, בתנאי שהמורים יוכשרו הכשרה בסיסית מתאימה בתחום החברתי-חינוכי ותהיה דאגה לטיפול פדגוגי כלשהו. יתר על כן: לדעת המדענים אפשר להגשים את הדגם המינכני בכל מקום, ועל כך הם נותנים את דעתם בדין-וחשבון שהגישו באחרונה לוועדה הפדרלית לתיכנון ההשכלה בגרמניה.
רופאים, פסיכולוגים ואנשי חינוך מ-21 מדינות התעניינו ובאו עד כה למינכן, להשקיף על השיטות והאפשרויות של חינוך משותף לבריאים ולמוגבלים. כולם כאחד הגיעו למסקנה חד-משמעית: בית הספר "ללא חרדה" ראוי, אכן, לשמש כדגם לחינוך קואופרטיבי לשמו.
תאריך:  22/03/2007   |   עודכן:  22/03/2007
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
טענת הציבור הערבי, שהוצגה לציבור היהודי-ישראלי בניירות עמדה לאחרונה, הינה שהאפליה מקורה בהיות ישראל מדינה יהודית    ערביי-ישראל וחלק מיהודי-ישראל גורסים כי אך ורק ‘מדינת כל אזרחיה’ תאפשר קיום של השוויון, וכי ‘מדינה יהודית’ נוגדת מעצם מהותה עקרונות יסוד דמוקרטיים, ובכללם שוויון    האמנם?
עו"ד ישראל שדה
סיפורו של ביטול חוק בידי בית משפט שלום, והשוואתו להליך המוצע בתזכיר חוק יסוד: השפיטה (ביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים)
איתן גנור
סדרת מכתבים של אב מודאג לשרת החינוך. זאת כאשר תוך הפרת חוק בת 50 שנים, לא הוקם מעולם ועד החינוך שהיה אמור להיות הגוף המכוון. הנושאים שאציג הינם מציקים אך אינם ברומו של עולם ולא מצויים בדיון הציבורי. המכתב השני עוסק בהגדרת הערכים לחינוך
עו"ד יוסי דר
לפני זמן מה הזדמנתי לאירוע כלשהו, שבסיומו שרנו את ההימנון. רצה הגורל ובסמוך אלי עמד ערבי. הערבי עמד כשם שעמדו כולם, אבל פיו נשאר חתום. חשתי כבוד עמוק כלפי הערבי - דווקא משום שחתם את פיו
לאה טרן
הצייר דוד ריב סבור כי האמן ויצירתו יכולים להשפיע על החברה, בניגוד לדעתם של אמנים אחרים החושבים כי אין לאמנות כל השפעה משמעותית על מהלכים חברתיים פוליטיים, ומעדיפים להישאר אך ורק במרחב המחיה האמנותי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il