על-פי סקר שנערך בשנת 2004, 82% מבני הנוער היהודים שגילם 17-12 החזיקו בטלפון סלולרי. לפי הערכות שנמסרו מחברת "סלקום", כ-600,000 ילדים ובני נוער מחזיקים בטלפון סלולרי. לדברי נציגי חברות "סלקום" ו"פרטנר", רוב הילדים ובני הנוער המשתמשים בטלפונים ניידים הם במעמד של "מנויים", וה"לקוחות" החתומים על חוזה מול החברה הם ההורים. החברות לא מסרו נתונים על מספר הילדים ובני הנוער המנויים בחברות וטענו כי אין לדעת מיהו המשתמש במכשיר.
מיעוט מהילדים ובני הנוער המחזיקים מכשיר טלפון נייד הם במסלולי "תשלום מראש" (Pre-Paid). הרוכשים טלפון ב"תשלום מראש" אינם מתקשרים בהתקשרות חוזית עם חברות הסלולר אלא רוכשים מכשיר בחנות ו"מטעינים" את הטלפון בסכומים שהם קובעים. לפיכך, אין לחברות מידע על מספר הילדים ובני נוער הרוכשים טלפון נייד בצורה הזאת. על-פי הערכה שמסרה חברת "סלקום", כ-30% מכלל המשתמשים בטלפון סלולרי הם במסלול "תשלום מראש", ובהם ילדים ובני נוער.
משרד התקשורת, שהוא הרגולטור של תחום הטלפונים הניידים ומסדיר את פעילות החברות הסלולריות באמצעות רשיונות למתן שירותי טלפון נייד, כמעט איננו עוסק בנושא שימוש של ילדים ובני נוער בטלפונים ניידים. על-פי רשיונות החברות, ההגבלה היחידה היא בעניין שירות שיחות ארוטיות, החסום למשתמשים שגילם פחות מ-18 שנים.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: החוק), הוא המסדיר את תחום הפעולות המשפטיות של ילדים ובני נוער שגילם פחות מ-18, ובכללן חתימה על חוזים. החוק קובע כי פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמה של נציגו של הקטין, וללא הסכמה כאמור היא ניתנת לביטול בתוך חודש ימים לאחר שנודע לנציגו של הקטין דבר הפעולה המשפטית. אם לא נודע לנציג על עשיית הפעולה המשפטית, הפעולה ניתנת לביטול בידי הקטין עצמו עד חודש ימים לאחר יום הולדתו ה-18. ואולם, חריג לכלל זה נקבע בסעיף 6 לחוק, שלפיו פעולה משפטית שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה איננה ניתנת לביטול, אף אם נעשתה שלא בהסכמת נציגו, אלא אם כן היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו.
סעיף 6א לחוק קובע כי כמה פעולות משפטית הן חסרות תוקף ללא הסכמת נציגו של הקטין, אף אם דרכם של קטינים בגילו לעשות כמוהן, ובכלל זה רכישת נכס באשראי, קבלת שירות באשראי או עסקה בתשלומים. בית המשפט נדרש לסוגיה זו בשנת 2005, וקבע כי מכירת מכשיר טלפון סלולרי לקטינה ב-36 תשלומים היא עסקת אשראי שטעונה הסכמת הורים.
לפי דברים אלו, לחוזה בחתימת הקטין שנעשה בהסכמת ההורים יש תוקף משפטי. כדי לבחון אם חוזים הנעשים בין קטינים לחברות סלולר ללא הסכמת הורה ניתנים לביטול יש להידרש מחד-גיסא לשאלה אם מדובר בסוג חוזים שקטינים נוהגים לעשות, ומאידך-גיסא לשאלה אם מדובר בעסקת אשראי. על שאלות אלו אין תשובה חד-משמעית, והתשובה תלויה בגילו של הקטין ובאופי העסקה.
לדברי עו"ד קרן וינשל מן הלשכה המשפטית של הכנסת, הטענה שבשנות האלפיים עשיית חוזים עם חברות סלולר היא עסקה שקטינים בגיל מסוים נוהגים לעשות היא טענה סבירה, ואם תתקבל - אין פגם כללי בחוזים האלה. ואולם, במקרים ספציפיים שבהם יוכח כי החוזה הסב נזק של ממש לקטין או לרכושו יהיה אפשר לבטל את החוזה.
כאשר נחתם עם הקטין חוזה בר תוקף, או כאשר הקטין איננו הגורם החתום על החוזה אלא ההורה, אין כל הגבלה על השירותים בתשלום שילדים ובני נוער יכולים לרכוש מן החברה, ובהם שיחות ושירותי תוכן.
חברת "סלקום" מסרה כי קטין המבקש לחתום על חוזה התקשרות עם החברה מחויב להחתים הורה על טופס הסכמה. חתימת ההורה הופכת אותו לאחראי אם מתגלות בעיות בהתקשרות עם הקטין. אם על אף מדיניות החברה נחתם חוזה עם קטין ללא הסכמת ההורה, החברה מאפשרת את ביטול העסקה.
חברת "פרטנר" מסרה כי במעמד החתימה על החוזה הלקוח נדרש להציג תעודת זהות, והחברה איננה מתקשרת עם לקוחות שגילם מתחת ל-18. אם בניגוד למדיניות החברה נחתם חוזה עם לקוח קטין, העסקה תבוטל והחברה תספוג את העלויות הכרוכות בכך.
לדברי נציגת חברת "פלאפון", לפי החוק, החברה מחייבת הסכמת הורה להתקשרות חוזית עם קטין.
חברת "מירס" הודיעה כי אין באפשרותה להשיב שכן חלקה בשוק זה זניח.
במועצה לשלום הילד ובמועצה הישראלית לצרכנות התקבלו בשנים האחרונות עשרות תלונות על התקשרות של ילדים ובני נוער בחוזים עם חברות הסלולר. במקרים רבים העסקה מבוצעת ללא ידיעת ההורים, ולפעמים אף ללא הסכמתם. על-פי רוב בוטלה העסקה בעקבות פנייה אל החברה.
- עמדות גורמים הנוגעים בדבר
- הממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה ציין כי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, אינו עוסק ברכישת שירותים בידי ילדים ובני נוער, ובכלל זה רכישת טלפונים ניידים. לדעתו הגבלת מספר השיחות וצריכת השירותים של ילדים ובני נוער היא עניין שבין הורים לילדיהם, ואין מקום להתערבות בעניין זה מלבד התערבות חינוכית.
- המועצה לשלום הילד הכינה בשנת 2005 הצעת נוהל למכירת מכשירי טלפון ניידים לקטינים, ולפיה מכירת טלפונים ניידים לילדים שגילם מתחת ל-16 במסלולים של חברות הסלולר תוגבל, ומכירת מכשירים בחנויות במסלולי "תשלום מראש" תותנה בהסכמת ההורה כאשר גיל הרוכש נמוך מ-14. הצעת המועצה לשלום הילד נדונה בפגישות עם הממונה על הגנת הצרכן וחברות הסלולר, אך לא הושגה הסכמה.
- המועצה הישראלית לצרכנות תומכת בשינויי חקיקה שיהיה בהם כדי להרחיב את ההגנה על ציבור הקטינים ולצמצם את הנזק הנגרם להם מהתקשרויות בכלל ומהתקשרויות עם חברות הסלולר בפרט. המועצה מציעה שתי אפשרויות לתיקוני חקיקה בחוק: תיקון הקובע שעסקה בסכום שמעל 300 ש"ח לא תיחשב לעסקה שדרכם של קטינים לבצע; תיקון הקובע כי עסקה בעלת אופי מתמשך תיחשב לעסקת תשלומים לעניין סעיף 6א.
