בעצם ימים אלו מוטחת בפני ישראל 'היוזמה הסעודית'. שטחים תמורת שלום + זכות השיבה. היוזמה, כמו חיזור של שני ילדים ביישנים מכיתה ו', החלה באמירות הדדיות דרך שליחים. אולמרט בהתחלה סירב והתעלם, והעדיף את 'מסיבת התה השבועית' עם אבו-מאזן, אשר אירגנה דודה קונדה. לאחר מכן החל לסמן "דרך השליחים" (מזכיר לי את חווית הילדות בכיתה ו', שבה בנים ובנות היו מציעים חברות אחד לשני "דרך שליחים") כי 'היוזמה חיובית בעיניו', ודומה שנשיקות קצת יותר חיוביות הופרחו באוויר.
אלא שאז ישראל נתקלה בבעיה - יש המציגים את היוזמה הסעודית כלבלוע את הכל, או לוותר. אין ספק שישראל אינה יכולה לקבל את היוזמה הסעודית as is, ואין ספק גם שישראל אינה יכולה לוותר על היוזמה הסעודית. היוזמה הסעודית הינה ההזדמנות להשלים את החלק החסר בפאזל של החזון הציוני, פאזל שהושלם באופן לא מלא בשנת 1948, עם הקמת המדינה (ושתפס גיבנת בדרך, עם כיבוש שטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, בשנת 1967, תוך הקמת מפעל ההתנחלויות ההזוי והמיותר).
היוזמה הסעודית היא הזדמנות, ועדיין, יש בה עצם שבלתי ניתנת לבליעה (אלא אם אתה שמאל ראדיקלי ואתה ממש מאמין שישראל היא "הכובש הקולוניאליסטי" והערבים הם ה"עם הילידי הנכבש" ללא גווני ביניים בתמונה הקצת יותר מורכבת הזו מהדיכוטומיה של 'קולוניאל-נכבש' נוסח הגדה השמאלית את שמאל אירופאי ושות').
ישראל הינה המדינה היחידה שהשנאה כלפיה חורגת מכל פרופורציה למה שהיא עושה באמת, וזאת כהמשך ישיר, מתמיד ואחיד לאנטישמיות. כמו חברה שהסבה את שמה ואת הלוגו שלה, ועדיין הלקוחות נאמנים לה, כך מועדון החברים של 'שנאת ישראל' נשאר נאמן למותג, גם לאחר החלפת המותג השנוא 'יהודי' במותג השנוא 'ישראל'.
כמו שהיהודי, גם כשהלך כצאן לטבח להשמדה באושוויץ, נחשב בעיני הנאצים כ"זקני ציון אשר מאיימים לחסל את העולם" (ראה ספרו של הפרופ' שוהם: "אנטישמיות, וואלהללה, גלגלתא ואושוויץ"), כך גם הישראלי, אשר לא משנה שהוא מוקף אויבים שחלקם בעבר ניסו לחסלו, ולא משנה שהוא בן לניצולי שואה שהתיישב בארץ הזאת כמפלט, עדיין השמאל האירופאי דלוק על האופנה האינטלקטואלית של סעיד אשר קובעת שהיהודי/ציוני הוא "קולוניאל" והערבים הם "נכבשים" ללא שום התייחסות למציאות המורכבת בשטח, שהיא יותר מורכבת מהקשקוש השחור לבן של השמאל הראדיקלי באירופה בנוסח 'קולוניאל-נכבש'.
ישראל הינה המדינה היחידה שכל מעשה לא לגיטימי שלה יובלט בכותרות ראשיות: חברים של הורי אשר נסעו בילדותי לארצות הברית תיארו כיצד תמונת חייל ישראלי מכוון רובה לילד קטן הוצבה לה בעמוד הראשון, בעוד שידיעה קטנה על סאדם חוסיין אשר פיזר נשק ביולוגי על הכורדים נדחקה לה לעמוד אחורי.
יש להבדיל בין פשעי הכיבוש, שאינם מוסריים ואינם לגיטימיים, לבין ההגזמה, היעדר כל פרופורציה, והמגמתיות שבתקשורת העולמית, אשר בעיניה ישראל הינה השטן היחיד, ומקור כל הרע. דוגמא מאלפת לכך ראינו כאשר קן לואץ', קולנוען בריטי מבריק, החליט להחרים את ישראל בפסטיבלי קולנוע. לא את אירן, לא שאר מדינות מפירות זכויות אדם, רק את ישראל (ובכלל, בעיני השמאל הראדיקלי סעודים אשר מחייבים נשים ללבוש שק שחור על הראש וכורתים ידיים לגנבים, או הירדנים שעוללו לפלשתינים את 'ספטמבר השחור' הם יותר טובים מישראל, כי הם 'ערבים ילידים במרחב האוריינטלי הטבעי' לעומת היהודים שהם 'כובש קולוניאלי' ו"נטע זר").
היות וכך, היות והבעיה של האנטישמיות, שזו התורשה הרעה שהוריש העם היהודי לגלגולו החדש, מדינת ישראל, בריח-התיכון שבה, הוא הדימוי הלא פרופורציונלי של ישראל (אני לא אומרת שכיבוש זה טוב, אני רק אומרת שעוד יותר גרוע זה להוציא את מה שישראל עושה מעבר לכל פרופורציה ולהפוך זאת למקור כל הרוע העולמי, תוך שכחת אירן, סין ועוד כמה מדינות שמזדנבות לטעמי לפנינו בתור ב"מעשים רעים") - היות וכך, ישראל צריכה תעמולה.
תעמולה זה נשמע רע, תעמולה זה נשמע כמו של מדינות טוטליטריות. נכון, אבל לכל 'נכון' יש חריג, וכאן החריג. שנאת היהודים זו השנאה היחידה בהיסטוריה אשר הוזנה מדימויים. עוד טרם קם הלוגו, המותג, הרדיו, הטלוויזיה, הקולנוע והאינטרנט המיתוג של היהודי כשטן הודבק על קירות של כנסיות, ונוצרים ומוסלמים כאחד, במדינות מסוימות, יונקים את דימו היהודי כשטן, ללא כל יכולת בחירה רציונלית (כי דימוי זה מוחדר בהם מינקות).
אישה ערבייה אשר היגרה למערב, נדהמה לשמוע, לראשונה בחייה, על השואה, כאשר עברה למדינה מערבית. עד אז היהודים היו בעיניה שליחי השטן, בין היתר כפועל יוצא של תעמולה שהביאו שליחים מסעודיה לארצה. המסקנה היא שהיות והעם היהודי (או גלגולו החדש: מדינת ישראל, לצורך העניין) זה העם היחידי בעולם אשר עולם הדימויים התגייס כנגדו (לא יכול להיות שיפוט רציונלי למעשי ישראל כאשר היהודי מוצג, הן ביהדות והן בנצרות כ'שורש כל הרע') יש לשפר את מצבה של ישראל באמצעות הסברה הארד-קורית, לא סתם.
במלחמת לבנון האחרונה, למרבה הצער, כל זב חוטם על הגלובוס הזה שפתח טלוויזיה, ראה אנשים יפים ורהוטי-דיבור שמסבירים, אך למרבה הצער, הם לא היו משלנו, הם היו משלהם. מדינת ישראל, שמלאה בקופירייטרים מוכשרים (שתמצא אותם רק ב'עכבר העיר' או בשלטי החוצות), מלחינים מוכשרים, קולנוענים מוכשרים (שתמצא רק בפסטיבל סרטי סטודנטים בסינמטק או בהפקות מקור של הכבלים), כותבים מוכשרים, וכו' וכו', אינה מנצלת פוטנציאל אדיר זה, לצורך צונאמי-הסברה שיטתי. לא ראוי לנהוג כך.
ישראל, עד כמה שזה רע לאמר, חיה על זמן שאול. יום אחד אולי תיפול פה פצצת אטום, ואז הכלכלה תיהרס, ולמדינת ישראל לא יהיה תקציב לתגמל את כל אותם קופירייטרים, קולנוענים, תסריטאים ובימאים כדי לקיים את מערך ההסברה המקיף שהיא צריכה, להישרדותה. עכשיו כשעוד יש לנו מדינה, אפשר להסביר, ויום אחד כשלא תהיה מדינה, או המדינה תשקע בשיקום חורבות מטילים סורים או סקאדים סעודים (שיכעסו עלינו ש"לא קיבלנו את היוזמה במלואה"), לא יהיה כסף להסביר. עכשיו, ורק עכשיו!
אז נכון, אמרתי מקודם, שהסברה אופיינית למדינות טוטליטריות. אלא אם הסכנה לקיומה של המדינה נעוץ בדימויים של הפרטים המרכיבים אותה בהיותם 'יהודים'- ישראל זה מצב חריג שאין לו אח ורע בעולם שבו מדינה עושה דברים (לא ראויים אמנם) אך שונאים ונוטרים לה מעבר לכל פרופורציה של מה שהיא עושה כהמשך למסורת שנאת היהודי (בה לא משנה עד כמה היהודי היה חלש, שנאו אותו והוא נחשב לשטן).
עוד הערה לסיום. בעצם ימים אלו עולה הצעה לכתוב בתעודת השחרור של צעירים שהשתחררו מסיבות רפואיות, אבל הצבא חושד בהם בהשתמטות - 'שחרור מהתנהגות רעה וחמורה' - זו הדרך של צה"ל להלחם בתופעת המשתמטים. לא רק זו: בעצם ימים אלו כולם עסוקים ב"שיקום צה"ל" כדי להתכונן למלחמה הבאה. אבל אי אפשר להתכונן למלחמה הבאה כי גם במלחמה הבאה מחבלים יסתתרו מאחורי בתים, נשים, ילדים, חיים אזרחיים וכמה שיהיה לנו נשק, וצבא, ואימונים, לא נוכל לירות כי יקימו לנו מארב של מחבל המסתתר מאחורי אישה ובית וילד ותינוק, וצלם שמצלם, ותקשורת שמוכנה לפרסם הכל באקסטרה אקסטרה לארג'. זה כבר לא עניין של כוח צבאי. גם אסד, שיודע שחולשת ישראל הינה אל מול מלחמת גרילה, איים כי יפעיל 'התקוממות עממית' בגולן.
כולם יודעים שהתקוממות עממית, הרבה פעמים מכוונת מלמעלה, ונחזית כמו 'התפרצות ספונטנית' של המונים על מטרה ידועה מראש. למעשה זו היד שמכוונת אותם מגבוה שסימנה את המטרה ואמרה להם על הדרך "תתנהגו ספונטני" (ראה ערך אינתיפדת אל-אקצה שבה עשו הפלשתינים קולות של 'מתקוממים ספונטני' אבל הכל היה מאורגן מראש מלמעלה). כאשר אסד יארגן בגולן דרוזים להתקוממות עממית, לא נוכל פשוט 'לירות בהם' או להשתמש בכל הצבא והנשק, כי כל מה שנעשה, המצלמה של ה-BBC "אוהדי ישראל" תמתין לנו כבר שם, תוך שתיקה רועמת כאשר רקטות של החיזבללה ישוגרו אלנו (ככה זה, החד-צדדיות של ה BBC).
את המלחמה הבאה לא נוכל לנצח בכלי נשק או בלוחמים, כי שדה הקרב האמיתי הוא ה-BBC (אנטישמים, אבל יש להם מיליוני צופים ברחבי העולם). שדה הקרב של המלחמה הבאה הוא התקשורת, ושם צריך לנצח. אני מציעה, במקום להפוך צעירים שלא מתאימים לשירות צבאי לבעלי אות קלון ("התנהגות רעה וחמורה") אפשר לבדוק אם יש להם כישורים רטוריים או קולנועיים, ולשבץ אותם במחלקת הסברה של ישראל.
גם מי שאינו מסכים (כמוני, למשל) עם מדיניות הכיבוש של ישראל, יכול להזדעזע מחוסר הפרופורציה ומהסיקור החד-צדדי ולא הוגן של העולם. בכלל, במקום להוסיף מילארדים לצבא, למה לא לשפוך איזה כמה אלפים לקשישים שיש להם זמן פנוי, יודעים שפות, ולעשות 'חיל אינטרנט' של קשישים אשר מסבירים את ישראל לעולם.
אפשר,לדוגמא, תמורת השתתפותם במערך ההסברה באינטרנט, לתגמל אותם בעוד כ-1,000 או 1,500 שקלים לחודש. זה ישפר את ההסברה של ישראל, יועיל לביטחון שלה יותר מכל פצצת מצרר חדשה שנקנה מארצות הברית, יתרום כלכלית לאותם קשישים שגם ככה מהקצבה שלהם אי אפשר לחיות, יפיג את בדידותם, יקנה לישראל את היתרון של אנשים שהיו כאן בשנת 1948 ובאמת יודעים מה שקרה, מה גם שחלקם, אם לא חוו את השואה, הרי לפחות היו להם קרובים/חברים שהיו שם ויודעים מה קרה.
כיום כולם דנים ב'מכת ההטרדות המיניות' שנחתה על ישראל. אני מציעה, שלו נהפוך לחברה פחות מיליטריסטית, ולו ישראל תראה את כלי ההישרדות החשוב הנוסף שלה בהסברה שיטתית, נהפוך לחברה שבה גם לנשים יש בה תפקיד חשוב לשרידות ישראל, יותר מאשר לגברים אפילו: כי בעידן של מלחמות גרילה שום מלחמה לא תעזור, וגורל מדינות מוכרע בדימוי התקשורתי שלה. נשים כשרוניות (וגם גברים) יוכלו להסביר את ישראל יותר טוב בכל מיני רשתות בעולם, מאשר הצלמים הזרים המצלמים את הרס המלחמות שלנו.
ביבי כיום מדבר על כמה שהממשלה אינה טובה הוא יכול לטפל בגרעין האירני יותר טוב. הקמת מערך הסברה שיטתי לישראל יכולה להיות פלטפורמה אשר דרכה ביבי יכול להוכיח את עצמו (הוא הוכיח די טוב במהלך מלחמת לבנון האחרונה) כמסביר לא רע למען ישראל, מבלי להידחף לשלטון, שכן כיום, כשפוליטיקאי אומר ש'הוא היה יכול לעשות את זה יותר טוב' לו רק היה בשלטון, כבר לא מאמינים לו, אחרי שורה של נכבדים שהפרה את ההבטחה. ביבי יכול להוכיח מה הוא יכול (ויודע לעשות טוב) גם באופוזיציה. להסביר את ישראל לעולם.
לא מזמן נתפרסמה כתבה ב'הארץ' אשר מראה ש'אירן נלחצת'
מהסנקציות הכלכליות עליה, מה שמראה שיותר מכל מלחמה, ונעליים צבאיות שמגששות בבוץ וטנקים עם צריח וחיילים מפוחמים ורמטכ"לים עם מפות, מה שיעזור לביטחון שלנו זו הסברה מקיפה, שיטתית, אשר תסביר את ישראל ותאפשר יוזמות מבורכות כמו סנקציה כלכלית על אירן (משהו שהחל לעבוד), או הסברה מקיפה שלישראל זכות קיום ועל כן היוזמה הסעודית as is - לא יכולה להיכון.
אין ספק שצריך לעשות שלום, אבל היות ואת ישראל תמיד רגילים להושיב בתפקיד הרעה, גם כשהיא מוכנה לתת את הכל, לצד נכונות שלנו לשוב, אפילו לגבולות 67 עקב היוזמה הסעודית, אנו צריכים גם, במקביל, להסביר את עצמנו בעולם שאת זכות השיבה לא נקבל.
כי אין לנו ארץ אחרת.
