בן דרור ימיני כותב במאמרו "מכת ברק": "יש איזשהו שקר מוסכם שלפיו 'המהפכה החוקתית', יציר כפיו של השופט אהרן ברק, התחוללה עם קבלתם של שני חוקי היסוד - כבוד האדם וחופש העיסוק - בשנים '92-'93 זו טעות. נכון שלא קראו לה אז 'המהפכה החוקתית', אבל היא התחילה הרבה לפני כן. למעשה, היא התחילה עם המהפך. כן, המהפך הפוליטי ההוא, ב-'77 בישר את המהפך השיפוטי."
טועה בן דרור ימיני. הסיפור החל הרבה קודם, עם הקמת המדינה. ציטוט מהכרזת העצמאות: "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל."
"חוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948" - וזה לא קרה. כאן החל המחדל החוקתי, ונוצרה דמוקרטיה חסרת עקרונות שכל שיש בה זה מנגנון שלטון העומד על כרעי תרנגולת. רק מה, רוב לאורך שנים אפשר לשלטון ה-"אליטה הישנה" להתקיים באופן יציב.
ואז הגיע "המהפך הפוליטי ההוא, ב-'77". מהפך בו השלטון עבר לידי הליכוד, מפלגה שהורכבה ה-"אליטה הישנה" רק מהחלק שהיה עד אז אופוזיציה, וששאב את כוחו ממי שבן דרור ימיני מכנה "הפריפריות".
ועדיין לא נולד המהפך השיפוטי. עשור שנים לאחר מכן נחקקו ראשוני חוקי היסוד. בית המשפט העליון בדילמה, בא המחוקק ויצר בן כלאיים, לא חוקה ברורה ומלאה (לה אנו מחכים מאז שנת 48), אלא חוק שלכאורה הנו בעל מעמד גבוה יותר מחוק רגיל. מדוע לכאורה? כי בשום חוק לא הוגדר מה יש לעשות כאשר נוצרת סתירה בין חוק רגיל וחוק יסוד. בא בית המשפט ובהיותו גוף שחובתו לפסוק, וקבע כי חוק יסוד עדיף וחוק רגיל שנחקק לאחר חוק היסוד וסותר אותו הנו בטל. עד היום, 15 שנים לאחר מכן, לא הוסדר בחוק מה משמעות המונח חוק יסוד ומה מעמדו מול חוק רגיל.
יש לזכור כי ברוב המוחלט של שלושים השנים מאז המהפך הפוליטי של שנת 77' מי ששלט במדינה זו מפלגת הליכוד, נציגתם לכאורה של "הפריפריות". אומר בן דרור ימיני: "בעצם השנים ההן החל בית המשפט העליון לספח לעצמו סמכויות לא לו. הוא הפך לכתובת של האליטות הישנות" וכן "בית המשפט הפך, פחות או יותר, לעושה דברה של מר"צ".
ממש קשה להאמין, 30 שנים שבית המשפט הינו עושה דברה של מפלגה אופוזיציונית קטנה, בעוד שהרוב הימני בהנהגת הליכוד שולט במדינה אך לא עושה כלום בנדון. 30 שנים שבהם לא נחקק כל חוק שיביא לקץ את שלטונה של מר"צ במדינה, אליבא דימיני.
לא אמשיך להתנצח עם המאמר, שיש בו יותר משמץ של השמצה והוצאת לשון הרע. כפי שרואים, יש עובדה אחת ברורה ומכרעת הנמשכת לאורך כל השנים מאד הכרזת העצמאות ועד היום, והיא שכנסות ישראל לדורותיהן מתחמקות מכל דיון נוקב בבעיות יסוד ומשאירות לבית המשפט להכריע בנושאים עקרוניים. אח"כ באים ח"כים שותפי המחדל ותוקפים את בית המשפט.
