חבר הכנסת עזמי בשארה (בל"ד), אשר יצא את הארץ והודיע כי אין בכוונתו לחזור בטווח הזמן הקרוב, מעלה לדיון סוגיה חוקתית ראשונה במעלה. מה דינו של חבר כנסת, אשר יוצא את גבולות המדינה כשהוא נמלט מהחוק, מבחינת המשך חברותו בבית המחוקקים.
חוק יסוד: הכנסת, דן באפשרות להשעות חבר כנסת מתפקידו. השעיה של חבר כנסת יכולה להעשות רק במידה וחבר הכנסת אותו ועדת הכנסת מבקשת להשעות, הורשע בעבירה פלילית שיש עימה קלון. החלטה כאמור, אפשר שתתקבל רק לאחר שניתנה לחבר הכנסת זכות השימוע. בנוסף, הרי שכל עוד ח"כ בשארה לא יחזור לארץ, יועמד לדין פלילי ויורשע בעבירה שיש עימה קלון, הרי שלא תעמוד בפני הכנסת כל אפשרות להרחיקו מבית המחוקקים.
אם כן, עולה השאלה, האם תתכן אפשרות כלשהי לפיה לא ימשיך ח"כ בשארה לשמש כחבר כנסת? ייתכן, שניתן יהיה לעשות שימוש בחוק האזרחות. לפי סעיף 11 לחוק האזרחות, "אזרח ישראלי שיצא מישראל שלא כדין" למדינות אוייב, רואים אותו כמי שוויתר על אזרחותו הישראלית והיא תתבטל מיום יציאתו מישראל. נוסף על כך, שר הפנים מוסמך לבטל את אזרחותו של אזרח ישראלי, "אשר עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל".
ביטול האזרחות של אדם לפי חוק האזרחות, כלל אינו מצריך ניהול הליך משפטי פלילי נגדו, אלא הודעה של שר הפנים. כמובן שבידי האדם שאזרחותו הישראלית נשללה ממנו קיימת הזכות לפנות לבג"צ לשם ביטול ההודעה, אולם דיה צרה לשעתה.
לכאורה, אם תתבטל אזרחותו של ח"כ בשארה, התנאי הבסיסי לזכותו להיות חבר בכנסת ישראל לא יתקיים, בשארה לא יהיה אזרח ישראלי. מאחר וחוק יסוד: הכנסת קובע מפורשות כי רק אזרח ישראלי יוכל להיבחר כחבר כנסת, חברותו בכנסת תתבטל מאליה.
לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, רשאי שר הפנים לשלול אזרחות, אולם סמכות זו כמעט ואינה מיושמת. לפני כ-12 שנים, בחוות דעת משפטית פסק מזוז, כי "ככלל יש להימנע מהפעלת הסמכות לשלילת אזרחות בעילה של הפרת אמונים, ואין להפעיל את הסמכות לשלילת אזרחות של אזרח ישראלי, אלא אם הוא מחזיק באזרחות אחרת". גישתו זו של מזוז, נסמכת על הוראות המשפט הבינלאומי, האוסר על שלילת אזרחות מאדם שייוותר בשל פעולה זו לחסר כל אזרחות.
עד היום, בשני מקרים בלבד מימשו שרי הפנים של מדינת ישראל את סמכותם לפי חוק האזרחות וביקשו לשלול בעילת "הפרת אמונים למדינת ישראל" את אזרחותם של ישראלים. המקרה הראשון הינו עניינו של קייס עובייד, מראשי החיזבאללה אשר היה מעורב בחטיפת טננבוים; והמקרה השני היה שלילת אזרחותו של אבו-קישאק, פעיל טרור בכיר.
במידה ואכן יחשפו החשדות נגד בשארה ויתברר כי הן עומדות באחד מהקריטריונים המתירים לשר הפנים להודיע על בטלותה של אזרחותו הישראלית, יוכל שר הפנים לממש את סמכותו הטבועה וחברותו של בשארה בכנסת, על כל המשתמע מכך, תפקע.
