|
תאריך:
|
15/04/2007
|
|
|
עודכן:
|
15/04/2007
|
|
1 |
|
|
די לכיבוש הערבי על כל ארץ ישראל. מה לא ברור כאן? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אייל.ב |
|
|
2 |
|
הזוי |
|
מבין ויודע | 15/04/07 11:38 |
|
|
שוב חש אני חובה לענות לכותב.
העולם הוא ריאלי לא כר מחשבה.
על מדינת ישראל במפה אי אפשר אפילו לכתוב את שמה וכותבים אותו על הים.
לערבים ולמוסלמים עשרות מדינות ושטחים אינסופיים, מדוע לדרוש את כבשת הרש?
מדוע הרש ( באדמה) צריך להתפשר עם הסופר מיליארדר(בשטחים) על חלקה זעירה שעוד יש לו?
זהו שורש הבעיה. אפליה או לא, זהו הנגזר מסכסוך על האדמה.
אם היה פה שלום ולא חיים בצוותא עם עם עוין (רובם, זוהי המציאות) ייתכן וגם בעיות האפליה היו נעלמות ברובן.
נא לזכור עו"ד נכבד, כי היהודים ויתרו על מדינה וחיו אלפי שנה בגלות, הם חזרו לכאן כי לא נתנו להם שקט ואף היו על סף השמדה טוטאלית.
מה כל כך מסובך????????????!!!!!!!!!
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מבין ויודע |
|
|
3 |
|
|
|
|
4 |
|
|
נראה לי שיש פגם קשה בלוגיקה של המאמר. הטיעון שיש סטירה בסיסית בין "יהודית" ל "דמוקרטית" הוא טיעון נכון (ולצערי "נעלם" מעיני השיח הציבורי). אבל המסקנה שהבחירה היא בין המשך המצב האבסורדי הקיים לבין "מדינה כל אזרחיה" (כלומר זריקת הערך "יהודית" לטובת הערך "דמוקרטית") חוטאת לוגית לבעיה שהוצגה. האמת שיש 3 אפשרויות, להמשיך במצב הקיים, ללכת לכיוון "מדינת כל אזרחיה" או לכיוון "מדינה יהודית".
הצגה נכונה של האפשרויות לא מעלה ולא מורידה מכל אפשרות, אבל טיוח של בעיה על ידי הצגה חלקית ומגמתית כן מורידה הרבה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
Gandalf |
|
|
5 |
|
|
אין כל סתירה בין עובדת היותה מדינת היהודים ומדינה דמוקרטית. האם יש הבדל בין זה, שגרמנייה היא מדינת הגרמנים ודמוקטית, או איטלייה מדינת האיטלקים ומדינה דמוקטית? לכל מדינה יש את הייחוד הלאומי שלה, ובדרך כלל בני אותו לאום, הם בעלי פריוולגיות ייחדויות. חוק השבות אינו המצאה יהודית , החוק הזה קיים גם בגרמנייה לבעלי זהות גרמנית, החיים מחוץ למולדתם, ורוצים לשוב לגרמנייה, והוא קיים גם בהונגרייה וגם בסלובנייה ובעוד מקומות.
רק מה, הבעייה של הכותב שונה לחלוטין. הוא רוצה להפוך את ישראל למדינת הלכה יהודית, בדיוק כמו שסעודייה היא מדינת שריעה איסלמית סונית, ואיראן מדינת שריעה שיעית.
העקרון המרכזי במדינה דמוקרטית הוא שהחוקים נקבעים ע"י רוב האזרחים בהווה ולא ע"י אדם אחד או קבוצה קטנה, כמו לדוגמה רבנים, שבסמכותם לקבוע את המצפון האומה. המצפון נמצא בידי כלל האזרחים ולא בידי מועצת חכמים, שתקבע, מה טוב ומה רע.
לסיכום עו"ד פנדריך, בו תכריז שאתה בעד מדינת הלכה הנשלטת ע"י מועצת חכמי דת, ותחשוף את כוונך האמיתית. מדוע אתה משתמש בכל מיני נמוקים לאומיים, כאשר כוונתך בכלל דתית..... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דורון ט |
|
|
6 |
|
|
מדינת ישראל - המדינה היחידה במזרח התיכון בה יש לערבים זכות הצבעה.
מדינת ישראל - הדמוקרטיה היחידה בעולם המגרשת יהודים מבתיהם על רקע דתי.
מדינת ישראל - הדמוקרטיה היחידה בעולם הפוטרת את אזרחיה בני המיעוטים מחובת גיוס, ואוסרת תגמול המתגייסים בהיותה "מפלה".
מדינת ישראל - מדינה בה רק יהודים משלמים למינהל בעד אדמה. יתר בני המיעוטים, ערבים בדווים ודרוזים, פשוט משתלטים עליה (ע"ע ואדי ערה, הכרמל, הגליל והנגב).
אני מציע לתת לאזרחים הערבים את כל הזכויות שיש להם בסוריה ומצרים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מוסלמי דמוקרטי(-: |
|
|
7 |
|
|
קצת מוזר לי יוסף. אתה יודע? הנה ציטוט של סוף דבריך:
"אזרחי המדינה צריכים להחליט אם רצונם בהמשך המצב הקיים או במדינת כל אזרחיה."
הבאת שתי אפשרויות בלבד:
1. המשך המצב הקיים.
2. מדינת כל אזרחיה.
אבל קצת "מפליא" ששכחת את האפשרות השלישית:
3. מדינה של יהודים.
לא מפליא בעצם. כי אתה מנסה להוביל את הקורא למסקנה ספציפית. כשהקורא נתקל באפשרות הראשונה שאתה מביא, הוא מיד חושב שהמצב כרגע הוא נורא. לכן צריך לבחור אפשרות אחרת. אז איזהו אפשרות אתה נותן לו? מדינה יהודית? לא..
מדינת כל אזרחיה.
יש לי הצעה בשבילך. רוצה מדינת כל אזרחיה? טוס לארה"ב.
בון ווייאג' |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תושב חלם |
|
|
8 |
|
|
הואיל ומדינה דמוקרטית במשמעות של הכותב משמע מדינת כל אזרחיה ובמילים פשוטות זכות שיבה גם לפליטים פנימיים חיסולו של צה"ל שכן לא יעלה על הדעת קיומו של צבא יהודי ערבי [נגד מי] וכיו"ב אז לא נותר אלא לבטל את הדמוקרטיה אם חפפצי קיום אנחנו או להתאבד קולקטיבית ולחסוך לעזמי בשארה את הטרחה.
אם הכותב מציע אחרת אולי כדאי לשלוח אותו לרענון זיכרון לאושוויץ-גם כך המאמר הזה חצה את סף הבגידה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ציוני שפוי |
|
|
9 |
|
|
כאשר קמה מדינת ישראל היא הגדירה עצמה מדינה יהודית ודמוקרטית. אין זה מקרה שהדברים נכתבו במגילת העצמאות בסדר זה. זו בדיוק היתה כוונתם של האבות המייסדים – קודם יהודית ואחר-כך דמוקרטית; קודם למי היא שייכת ואת מי היא מייצגת ואחר-כך מהו סוג המשטר שישרור בה. מי שנשארו ליות במדינה זו כאזרחים ומי שהיגר אליה אחר-כך וקבל בה אזרחות, קבלו זאת מתוך הכרה וידיעה מוקדמת שהם בוחרים ליות במדינה יהודית שמשטרה דמוקרטי. אין הם יכולים לערער אתה על הסכמתם, מבלי לערער בעת ועונה אחת גם על אזרחותם; עצם הערעור פרושו ויתור על ההסכמה המוקדמת, ויתור האזרחות הישראלית.
יהודית ודמוקרטית אינם סותרים כשם שצרפתית ודמוקרטית אינם סותרים או נורווגית ודמוקרטית אינם סותרים. גם ערבית ודמוקרטית תוכל להתקיים כפי שתורכית ודמוקרטית מתקיימת כיום. מדינת לאום היא תמיד מדינה מזוהה עם היסטוריה, תרבות, שפה ומוצא אתני בעלי ייחוד. במקרה של ישראל היא מזוהה גם עם הדת היהודית. אלמלא היה כך, לא היה מקום לציין את השייכות הלאומית העקרית של כל אחת ואחת מהדמוקרטיות בעולם. שייכות לאומית עקרית אין פרושה שלא יכולים לחיות במדינת הלאום גם אזרחים בעלי שיייכות לאומית אחרת. אבל פרושה הוא שהמדינה תקבע כמה אזרחים מסוג זה יחיו בה וכיצד יצטרפו אליה אזרחים חדשים שלא נולדו בה או למי שהוא כבר אזרח שלה. הדמוקרטיה אינה לאום אוניברסלי, אלא צורת משטר שמשמעותו היא שיוויון זכויות לאזרחי המדינה אבל לא לכל דיכפין להפוך באופן אוטומטי לאזרח שלה. דמוקרטיה, משמעה גם דרך קבלת החלטות המבוססת על רצון רוב האזרחים, אך מבלי לנשל את המיעוט מזכויות הפרט באמצעות עריצות הרוב. על-כן, אין סתירה בין מדינת לאום וצורת משטר נבחרת. אילו באמת היתה סתירה כזו, היתה הדמוקרטיה פסה מן העולם כבר מזמן, או שכלל לא היתה נולדת. שום אומה נורמלית לה היתה מוותרת על זכותה למדינה לאומית בתמורה לצורת מימשל דמוקרטית או אחרת.
בעתיד הרחוק יתכן שיווצר מצב שבו צימצום ההבדלים התרבותיים והאתניים בין אומות העולם כולן, יאפשר הקמתה של "ממשלה עולמית" אחת, דמוקרטית על-פי משטרה, שבה יהיו כל אזרחי העולם אזרחים שווי-זכויות. גם אם תתקיים "חיה" פוליטית כזו, אין פרוש הדבר שלא תהיינה בה התאגדויות פנימיות על בסיס של קבוצות אינטרסים, שלא כל האזרחים יהיהו "חברים" בכולן. עד אשר יווצר מצב שכזה, שכיום הוא נראה אוטופי לחלוטין, מדינות הלאום תמשכנה להיות להיות הפתרון הטוב ביותר לביטוי הזהות הבסיסית והרחבה ביותר בין קבוצות חברתיות שלהן הסטוריה, תרבות, שפה ומוצא אתני זהים.
מדינת ישראל כשקמה, קבעה שהיהודים והערבים החיים בתחומי שלטונה, יקבלו אזרחות של המדינה החדשה באופן מיידי וללא שום מבחני קבלה. מדינת ישראל לא קבעה ולא התכוונה לקבוע שהערבים יקבלו זכויות אזרח ללא חובות אזרח. היא גם לא צפתה שהם ינסו "לרקוד לאורך זמן על שתי חתונות": גם להיות אזרחים ולתבוע בתוקף כך זכויות וגם להיות מזוהים עם אויבי המדינה משום שהם מזדהים עימם, ולתבוע בשם הזדהות זו "שחרור מחובות האזרח" שלהם. באותה מידה גם לא ציפתה שיחתרו תחת ההסכם הבסיסי שבגינו קבלו אזרחות ויתבעו ביטולה של המדינ היהודית. אילו העריכה שאלה יהיו פני הדברים, לאחר שקבעה במגילת העצמאות שהיא מדינה יהודית, ספק אם היתה מעניקה לערבים (או לחלק המיליטנטי שלהם) אזרחות ובוודאי היתה קובעת תנאים מגבילים לתוקפה של אזרחות זו. חוסר האיזון הקיים לגבי רבים מהערבים (וגם לגבי מיעוט מהיהודים) בין זכויות אזרח לחובות אזרח הוא חריג מסוכן שיש לבטלו בהקדם. בצד הענקה אוטומטית של א |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ל רפי |
|
|
10 |
|
|
|
|
11 |
|
|
חרף הענקה אוטומטית של אזרחות לערבים שחיו בעת הקמתה בתחומיה ולא קמו עליה להכריתה בעודה באיבה, לא קבעה מדינת ישראל שכל ערבייי העולם יהיו אזרחיה ובדין כך – שהרי הגדירה עצמה כמדינה יהודית. מתן האזרחות לערבים החיים בתחומי ישראל עם הקמתה, בתנאי שישמרו לה אמונים, נועדה למנוע מצב שעליהם לעקור מכאן, או להיות תושבים שאינם אזרחים. אקט הומניטרי זה היה חד-פעמי וראוי לשעתו. אין צורך ואין הצדקה לחזור עליו פעם נוספת.
בהיותה מדינה יהודית, קבעה ישראל באותו זמן עצמו ו"באותה נשימה" עצמה, שהיהודים שנולדו וחיו בתפוצות וחפצים להגר למדינתם החדשה -ישנה, יוכלו לעשות זאת ביתר קלות אם יזכו אוטומטית לאזרחות בה במקום האזרחות שיש להם במקום גלותם וגם בנוסף לה. קביעה זו, כמו גם עידוד עליית יהודים לארץ ישראל הוא אינטרס לאומי עליון של מדינת ישראל וזכותה לקדם את האינטרסים החיוניים לה, משום שאם אינה יכולה לעשות כך, אין היא מדינה ריבונית. הקניית הזכות לאזרחות ליהודים בעולם, ניתנת להם מטעם הישות המדינית ישראל, כאינטרס של המדינה ולא מטעם יהודי ישראל כיחידים שהם גם אזרחיה. כך שלא נשלל דבר מהאזרחים הערבים של ישראל ביחס לאזרחים היהודים, אך נמנעת מהם טענת השוא הדורשת לתת להם זכות-יתר ל"ספח אליהם" קרובים ולא קרובים שאינם אזרחי ישראל - ובדין כך; שכן "סיפוח" כזה אינו תואם את האינטרסים של המדינה ואין היא צריכה להתירו.
שיוויון הזכויות במדינה הוא לאזרחים הבודדים; סמכות השלטון(ריבונות)היא למדינה כארגון. הזכות להחליט כארגון על יוצאים מן הכלל בכל תחום ובתחום האזרחות בכלל זה, שמורה למדינה מתוקף ריבונותה.
לכן, אין סתירה בין היות ישראל יהודית ודמוקרטית לבין סרובה ל"זכות השיבה" "אחוד משפחות" או כל צורת הגירה אחרת אליה – ערבים או מי שאינם ערבים – שאינה משרתת את מטרותיה כמדינת הלאום היהודי. זה אחד מפרושיה המעשיים והחשובים ביותר של היותה מדינה יהודית. זהו גם פרוש מעשי חשוב של: יהדותה קודמת לדמוקרטיותה; כך נכתבה מגילת העצמאות, וכאמור: לא במקרה.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ל רפי |
|
|
עו"ד משה גולדבלט
המצע המפורט להלן לא יוצג, ככול הנראה, על-ידי אף אחת מהרשימות המתמודדות בבחירות שיתקיימו ב-26.6.2007 בלשכת עורכי הדין. זו הסיבה שאני פונה לעמיתי עורכי הדין לתת עליו את דעתם. כמו כן זו הזדמנות עבור המועמדים השונים לשקול שוב את סדרי העדיפויות שלהם
|
|
|
|
|
|
משה אלעד
בתוך שנה אחת, מיוני 2001 עד יוני 2002, הפך עזמי בשארה, נוצרי, "בן מיעוטים בריבוע" בתודעת העולם הערבי, ממשת"פ של ישראל ללאומן ערבי קיצוני. איך זה קרה? מיהו עזמי בשארה האמיתי - זה שנפגש ביחידות עם דני יתום או זה שהוחשד ע"י "נדב" בקשר עם החיזבאללה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יואב לוין
ספין מתוחכם במיוחד הוא ספין של מילים. באמצעות בחירה קפדנית של מונחים והתעלמות מאחרים, מוגדר האופן שבו נתפס נושא כלשהו ומפורש. בדרך מעודנת ומתוחכמת מועברים מסרים המתבססים על תפיסת עולם מסוימת מאוד
|
|
|
|
|
|
שי ברק
אל לנו "להשלים את מלאכת הצורר הנאצי" ולתת יד לחרפת רעב של ניצולי שואה
|
|
|