מעצמאות לאובדן הריבונות

שרידי הלוחמים של יום העצמאות בתש"ח עדיין זוכרים כיצד יצאו אז לקו האש - למשימה שגבלה בהתאבדות: להדוף 5 צבאות ערב סדירים שפלשו מכל עבר, מצוידים כהלכה, כדי להשמיד את המדינה שזה עתה הצהירה על עצמאותה. רמטכ"ל צבא בריטניה, פילדמרשל מונטגומרי רב המוניטין, שידע ממקור ראשון על דלותנו בנשק, הציג לראש ממשלתו הערכה מקצועית לפיה לא נחזיק מעמד יותר מ-6 שבועות. בניגוד לדמגוגיה הנפוצה - לפיה יצאנו אז למלחמת אין-ברירה - ידוע, שהיתה לנו ברירה: המלך עבדאללה, בעל הצבא החזק ביותר במזרח התיכון של אז, בגיבוי האימפריה הבריטית, שהיתה הדומיננטית באזור, הציע לנו לוותר על הריבונות, לקבל את חסותו ולחיות כנתינים שלווים של ממלכתו על שתי גדות הירדן. אפשרות זו נפסלה על הסף, בקונסנזוס לאומי סוחף - מהנהגת היישוב ועד אחרון הלוחמים, ששילמו על כך מחיר דמים כבד. שום פתיון לא היה מסוגל לבטל את השאיפה לריבונות יהודית בארץ-ישראל, בבחינת "למות או לכבוש את ההר". ומה קרה לנו מאז? מישהו החליט לוותר על מעמד המדינה הריבונית ועל הזכויות האלמנטריות המגיעות לה. קהילה יהודית מפוחדת - כמו באלפי שנות הגלות - מנהלת מקח-וממכר עם העריץ התורן על גובה הכופר שישולם עבור שבוי יהודי - חייל שנחטף משטח ישראל הריבונית לשטח שנמסר לשלטון בלעדי פלשתיני. מי שטוען כי הוא מייצג "ממשלת אחדות פלשתינית" חייב להחזיר את החייל החטוף, ללא שום תנאי, אם הוא רוצה שישראל תכיר בו בתור שכזה. ואם אין הכרה - אז גם אין זכויות מעבר לאנשיו ומטעניו דרך גבולות ישראל, להוציא זכויות הומניטריות למים, מזון ותרופות. זה מה שמדינה ריבונית חייבת להבהיר לכל העולם, ולא בלחישות למתווכים מפוקפקים למיניהם. והתוצאה לא תאחר לבוא. מדינה ריבונית גם לא יכולה להשלים עם הפיכתה לשעיר לעזאזל של כל מתוסכלי העולם שחבורות בני בלייעל מלעיטים אותם בעלילות דם נגד העם היהודי ומדינתו. כיום, לא רק שהמסיתים להשמדת ישראל הולכים מחיל לחיל, ללא מורא מהריבון הישראלי, אלא - יהודים וישראלים התגייסו לעזור להם. ומדובר כאן באנשים שחדרו לעמדות מפתח בממשל, בתקשורת, באקדמיה ובמערכת המשפט, ולהם כלים להשתיק ולהפחיד את כל מי שמפריע להם. כמי שתרם, בזמנו, לשפה העברית את המושג "טירוף מערכות" - לתיאור המחדל שהביא לאסון יום הכיפורים - אין לי מנוס מלהזהיר שטירוף המערכות הנוכחי חמור פי כמה, כי הכרסום בריבונות המדינה מכשיר תהליכים לחיסולה. מנהיגות שלא תתמודד עם מצב זה, ומיד, מאבדת את הלגיטימיות לקיומה.