במשך היום אנחנו נעים על הציר של זמינות אל מול אשמה, אחריות מול אשמה. רבים חשים חובה להיות זמינים תמיד לכולם - זמינים לארגון, זמינים לבוס, זמינים לילדים, לבן הזוג ובין לבין זמינים לטובת שיפור עצמי (הליכה לחדר כושר, יציאה לבילוי ועוד). כיוון שמתוקף המציאות הזמן הוא אינו מקור בלתי נדלה, אנו אף פעם לא מצליחים לספק את כולם.
זאת בדיוק הנקודה שבה אנו מתחילים לחוש אשמה על פעולות שלא הצלחנו לבצע אם בבית ואם בעבודה. כאשר אנו חשים אשמה אנו נכנסים לתהליך המתמקד בעבר - בדברים שלא עשינו, שלא הספקנו, שהחמצנו. זהו תהליך של ביקורת עצמית, התגוננות, תירוץ עצמי, תוקפנות כעס וייאוש עמוק. החוכמה היא לדעת לתעל את תחושת האשמה לתחושת אחריות. כאשר אנו חושבים במונחים של אחריות אנו מתמקדים בהווה ובעתיד במונחים של צמיחה ושל עשייה - מה אני יכול לעשות על-מנת לשנות את המצב הקיים ולהשיג את מטרותיי?
כיצד נחלץ מתחושת ההחמצה וחוסר הזמינות? 1)
כרות חוזה עצמי - קח אחריות על אורח החיים שלך וקבל החלטה אמיתית ליצור בו שינוי. זה נשמע אומנם ברור מאליו, אולם רובנו מעדיפים להדחיק את הבעיות הצידה. לא להתמודד וממשיכים לנוע על אוטומט בסדר היום הקיים.
2)
התווה קווים מנחים - התמודד עם השאלות המהותיות ביותר על-מנת שתוכל לצעוד בדרך הנכונה ולהשתחרר מהאשמה: מהם הערכים החשובים לך, מהו החזון האישי שלך, מהן המטרות שבאמת חשוב לך להגשים? מהם הצרכים שלך? האם זה לטוס לטיול ארוך או להיות איש משפחה / לגור בבית גדול עם גינה וכלב / להיות עצמאי...?
3)
הצב לעצמך יעדים להשגת המטרות שלך - חשוב מהי הדרך להשגת המטרות ותחום את המטרות ואת היעדים בזמן מוגדר. למשל בתאריך X אסיים את הפרויקט בעבודה ואקח חצי יום חופש. כעת קבע תאריכים ליעדים, כך שאכן תוכל לסיים את הפרויקט בזמן.
4)
נהל את הזמן שלך כראוי - הכנס את הזמן ליומן! כל דבר שאינו תחום בזמן מוגדר נתון לשינוי, לביטולים ולדחייה. לכן חשוב לציין כל פעילות הן בבית והן בעבודה על-פי תאריך ושעה.
5)
קבע לך עוגנים משפחתיים - שעות בהן אתה עושה לביתך. לדוגמה, פעמיים בשבוע הליכה בפארק עם בן או בת הזוג או כל יום ג' ללכת למשחק כדורסל עם הבן. רובנו חייבים לעבוד שעות על גבי שעות ובמשרה מלאה על-מנת לשרוד ולפרנס בכבוד. אנו חשים כי אין לנו זמן להקדיש למשחקים וטיולים אולם אין הכוונה לערוך שינוי כולל בלוח הזמנים, אלא להחליט על שעה בשבוע ביחד. אפילו דברים קטנים כגון שיחת טלפון יומית או ארוחה משותפת פעם בשבוע יחוללו שינוי משמעותי. את העוגנים יש להכניס ליומן כחלק מהמשימות היומיומיות.
6)
האיזון מצוי בחוויה הפנימית - אמץ לך חשיבה במונחים של חיוביים של צמיחה. אל תתייחס לגורמים בחייך כמטרד! הילד שמנדנד בטלפון כל היום הוא מישהו שאוהב אותך וחשוב לו לשמוע את קולך ולקבל מילות עידוד.
7)
היפטר מתחושת האשמה - כל פעולה וכל דרך שבה תבחר ללכת, תמיד כרוכה בוויתור כלשהו. חשוב להתרכז ברווחים שאנו משיגים מכל פעולה ולא בצד של ההפסד.
8)
היעזר במבנים תומכים - לבקש עזרה זו לא בושה! חיינו מלאים בגורמים שיכולים לסייע לנו - עמיתים לעבודה, שכנים, משפחה, חברים. חשוב איך תוכל להשתמש בכל אחד מהם על-מנת לפנות לעצמך מעט זמן - לבקש מחבר לעבודה לסייע בפרויקט, לבקש מחבר לשמור על הילדים בזמן שאתה תצא לבילוי עם בן / בת הזוג ועוד.
9)
התייחס למשפחה כצוות - עבודת צוות מטרתה ליצור חלוקה נכונה על-מנת לייעל תהליכי עבודה. ממש כמו במקום העבודה כך גם במשפחה, ניתן ליצור דיון בו כולם קשובים האחד לצרכי השני ולחלק את הנטל בצורה שווה בין כולם. חשוב להתייחס לזמן של כל חברי המשפחה כחשוב וכשווה.
10)
עצור לנשימה - עצור באמצע היום, בשיא הפעילות וחשוב לרגע על אלו החשובים לך. היכן הם? מה הם עושים? מה אתה אוהב בהם? כעת שלח להם מסר קצר של געגוע.
11)
עמוד על המשמר - כל הטיפים שנתנו, יהפכו להיות חסרי משמעות ברגע שתרפה מהם. הצלחה דורשת התמדה.