X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
"בחרתי" 2 חיילים מתים - הם "החיילים שלי", אותם אני זוכרת ומנציחה בדרכי. מדחת יוסף ז"ל ורס"ל איתמר איליה ז"ל נמצאים בפרוזדור לבי ושם יישארו לעולמים
▪  ▪  ▪

אני לא יכולה לזכור את כל חיילי צה"ל האהובים והיקרים שנהרגו במלחמות ישראל - למעננו. זו משימה בלתי אפשרית הלב נשבר. "בחרתי" 2 חיילים מתים - הם "החיילים שלי", אותם אני זוכרת ומנציחה בדרכי. מדחת יוסף ז"ל ורס"ל איתמר איליה ז"ל נמצאים בפרוזדור לבי ושם יישארו לעולמים.
לפני 10 שנים שמרתי באלבום כתבה על רס"ל איתמר איליה ז"ל מערד, לוחם בשייטת 13, שנפל באסון השייטת בדרכו לפעילות בעיירה אנצרייה בלבנון ב-5 בספטמבר 1997. בן 21 היה במותו. לא הכרתי את איתמר ז"ל, שהיה צעיר ממני בכמה שנים. חשבתי לעצמי שאסור, לא צודק, ואין מצב שאשכח מלאך, יפה תואר, שחייך אלי מהעיתון. איתמר חייך ואני בכיתי. על חייו שאבדו, חלומותיו שלא יתגשמו. רציתי לשלוח מכתב תנחומים למשפחתו אבל לא היה לי אומץ. מה כבר יכולתי לכתוב? אין נחמה.
אני לא נמנית עם המשפחות השכולות, ולא שילמתי מחיר דמים לחיות בארץ הזאת. על-פי נתוני משרד הביטחון, מאז שיצאו ראשוני המתיישבים היהודים מחוץ לחומות ירושלים והחלו בהקמת שכונות יהודיות, נרשמו 22,305 נופלים במערכות ישראל. לימים, כשאיבדתי את אבא שלי ז"ל, הבנתי בלב, (לא בראש), מה זה לאבד נשמה אהובה. חשתי את כאבן של המשפחות השכולות. האור שנכבה לפתע. הזמן שנוקף מכריח אותן להתרגל לייסורים, לאובדן, לאבל, לכאב, לתופת, לשכול, לחוסר, לחסך, לנכות, לשבר, לדקירה, לפציעה, לקריעה, לתוגה, לכעס, לשריפה, לתסכול, להפסד, לעיוות, לזעקה, לאפלה, לחושך - לשואה הפרטית. הזמן אינו מקהה את הכאב. עם הזמן הכאב אינו גובר ואינו פוחת. הכאב תמיד יהיה גדול על כתפיהן הצרות של המשפחות השכולות. לעולם הן לא תנצחנה את הכאב - הן מופסדות. אי אפשר להתמודד עם המוות. נמלה יכולה להתמודד עם פיל?...
יכולתי לזכור חייל אחד. גיבור שעליו אזיל דמעה ואדליק לזכרו נר. רס"ל איתמר איליה ז"ל נטמן בבית העלמין הצבאי בערד. מאז שנפל ועד היום אני מדליקה, מדי יום הזיכרון, נר נשמה לזכרו. יום אחד אניח פרח על קברו ואצדיע. הלוואי ואפגוש את משפחתו. הם בטח אנשים מופלאים אם גידלו בן לתפארת. נראה לי שאם זוכרים את המתים הם לא באמת מתים...
כעבור 3 שנים הזדעזעתי כיצד צה"ל, הגדול, הפקיר את מדחת יוסף ז"ל שנהרג בראשון לאוקטובר 2000 בקבר יוסף באינתיפאדה השנייה. מדחת יוסף ז"ל, נפגע מקליע בחזהו, שירה צלף פלשתיני. למרות שמצבו התדרדר, ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק, החליט שלא לפנות את מדחת וחבריו ממתחם הקבר. ברק הורה להמתין לג'בריל ראג'וב (ראש המנגנון המסכל הפלשתיני דאז), שיפנה את מדחת הפצוע. השעות חלפו והמחבל לא הגיע. מדחת דימם למוות. בן 20 היה במותו. מדחת יוסף ז"ל הוא החייל השני שנחקק על לוח לבי. את העוול שנעשה לא אשכח ולא אסלח לעולם. היום אדליק לזכרו נר ואבכה.
לאחר מותו של איתמר איליה ז"ל, נמצאו במחברותיו כ-20 שירים שכתב. אחד השירים נקרא: "מוכרת פרחים":
עומדת שם, חנות צפופה המון פרחים
בדליים ירוקים וכתומים,
מוקפת רגשות, עוצמות כאב,
מה לך נשאר מזה?
כל האהבה, פרחי האהבה
ופרח לחתונה וזר לשבת
וסידור ללוויה.
ואת חותכת ונותנת
ובסוף היום מה?
כל תאוותם אדום, נאמנותם צהוב
תקוותם לבן וכתום וסגול וכחול וירוק
וירוק וירוק.
לפעמים מסתכל בך מבעד לחלון הראווה
ההשתקפות שלי שלך מבעד לעלים.
הייתי לוקח אותך למקום אחר
אבל מה בסך-הכל יש לי לתת לך?
יהי זכרם ברוך.

תאריך:  22/04/2007   |   עודכן:  22/04/2007
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
החיילים ההרוגים "שלי"
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
"החיילים ההרוגים שלי"
אייל מבורך  |  22/04/07 18:18
2
החיילים ההרוגים שלי ל"ת
מירי אייזנברג  |  22/04/07 18:48
3
החיילים ההרוגים שלי
יעל 41  |  28/04/07 11:54
4
ניפלא.  ל"ת
הניה  |  21/05/07 20:34
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ירון ארבל
אם עבר על החוק או לא, יפסוק בית המשפט, אם כשל במלחמה, תפסוק ועדת הדמיקולו שהקים, יש כאן בעיה שורשית ועמוקה יותר. האם זהו האיש שראוי להנהיג את מדינת היהודים? האם זהו האדם עליו יתבונן כל אב ויאמר לבנו, ממנו תראה וכן תעשה? האם היינו רוצים מדינה המשתקפת בדמותו של אולמרט?
עו"ד יוסי דר
הקביעה המרשימה והמשכנעת הזו של השופט חשין מראה בעליל, שבית המשפט שוכנע באשמתה של מרגלית הר-שפי - לא על סמך הוכחה ישירה, אלא על סמך מסקנה של בית המשפט - הנשענת על מיצבור של ראיות נסיבתיות
עו"ד חיים קליר
האב, עבריין אלים, לקח את בנו התינוק, בן החודשיים, והטיח אותו אל מותו בחצר הסלעית שמתחת לדירתו. האם משטרת ישראל, שהוזעקה למקום מבעוד מועד, אחראית בנזיקין לאי מניעת רצח התינוק? את התשובה נותנת השופטת כאמלה ג'דעון, מבית משפט השלום בחיפה
ד"ר אברהם בן עזרא
בנימין נתניהו אמר כי תמך במלחמה בראשיתה    שוב מסתבר, כי צדק נתניהו בהסתייגותו מהמשך המלחמה כפי שנעשה, כמו שצדק בתמיכתו בתחילתה
גורי גרוסמן
מי אם לא הוא הווינר האמיתי בעוד אנחנו הלוזרים, המממנים במיסינו את המשרדים המיותרים והזניחים שהוקמו למענו, כשאנחנו מכסים גם את כל הוצאותיו כנוסע המתמיד והבלתי נלאה ברחבי העולם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il