א.ב יהושע במאמרו היום בידיעות אחרונות, מציע: "לכבד ביום זיכרון מיוחד ומשותף לנו ולפלשתינים את זכר כל האזרחים הרבים, והלא לוחמים, שנפלו באש המלחמה משני צידי הגבול... ההזדהות עם כאב השכול האזרחי גם של האויב, אם מצדנו ואם מצידם, היתה תורמת עוד יותר למניעת המלחמה הבאה".
בנשימה אחת עושה יהושע השוואה יותר מאומללה, בין האזרחים הישראלים שאבריהם רוטשו ונפוצו לכל עבר באוטובוסים המתפוצצים, לבין הפלשתינים ההרוגים. וכדי להסביר במה אשמנו הוא מוסיף חטא על פשע: "... צריך לזכור ולנצור את השכול האזרחי של האויב שמעבר לגבול, לחומה או למחסום. את הילדים הפלשתינים שנהרגו בעזה בסיכול שלא היה ולא יכול היה להיות ממוקד". כך הוא כותב והנייר אינו נחרך. ניתן היה לצפות מסופר מוכשר ורב תבונה שכמותו שישוב בו מהאמירה המקוממת הזאת, כאילו ונשמעה מפיו של חייזר שצנח אלינו מכוכב אחר, בשעה שאנחנו מבכים את מתינו.
הרי כל בר דעת בלתי משוחד שעיניו בראשו יודע, כי לוחמי צה"ל אינם הורגים ילדים פלשתינים בשל היותם פלשתינים- אלא במסגרת המלחמה האינסופית שכופה עלינו הטרור. בעוד הם טובחים בנו בגלל חטאנו הגדול שנולדנו יהודים. אגב "החטא" הזה עלה לנו בנחילים של דם, במהלך ההיסטוריה הארוכה שלנו.
תאוות הרצח שלהם אינה יודעת שובע, וכדי להגביר את ההרג הם אינם בוחלים בשום אמצעי כמו: מתאבדים, מטעני חבלה, קסאמים, פצמ"רים וכו'. מה עוד, שהשהידים זוכים לתהילת גיבורים אצל אותם אזרחים פלשתינים אומללים שא. ב.יהושע מקווה שיזדהו עם היתומים והאלמנות שלנו. כאילו שכח את האמהות הפלשתיניות הגאות שישבו בסוכות האבלים והתנדבו לשלוח בנים נוספים להפוך לשהידים, כדי להרבות ברצח של נשים וילדים יהודים.
יהושע ממשיך ומבכה את השכול הפלשתיני: "את הסטודנט שעבר לתומו ברחוב ברמאללה ונורה באש כוחותינו, שהגדירה אותו מראש כמבוקש". ההתקרנפות הפלשתינית הזאת מעוררת סלידה, ההבנה לנפש האומללים ברמאללה ובעזה מעוררת בחילה. משום בעוד שאצלנו יש רודפי שלום בלתי נלאים כמו א.ב. יהושע, עמוס עוז ועמיתיהם בתקשורת ובאקדמיה, ותנועות כמו "שלום עכשיו" וכו', הרי שאצל הפלשתינים אין להם ולו שותף משמעותי אחד. נהפוך הוא, כאשר ניתנה להם הזדמנות היסטורית לבחור את מנהיגיהם בבחירות דמוקרטיות, הם בחרו בחמאס הקורא להשמדתנו.
כשקוראים מדי פעם את הגיגיהם של חסידי הפלשתינים שבתוכנו, הראויים שיינטעו לכבודם שדרות של עצים ברחובות הראשיים של שכם, רמאללה ועזה, עלינו לייחל שיתפכחו במהרה, קודם שנאלץ חלילה לשתות את מי עזה רחמנא ליצלן.
