ידידי אולמרט: הוא יפרוש מהפוליטיקה

גם ממשלת שרון נפלה בדרך דומה. למרות שהאיש היה אחד מאהובי המנהיגים, ולמרות שכל הסקרים נבאו לו ניצחון גדול, את נפילת ממשלתו הוא לא יכול היה לעצור. הבחירות היו בלתי נמנעות. היום המצב דומה. ככל שמדברים על הבחירות יותר, הם יקדימו לבוא. חברי הכנסת כבר מוכנים לכך נפשית, וככל שעובר הזמן, הם כבר לא יכולים להתאפק. האנרגיות מתפרצות. מפלגות נוטשות את הסירה והקואליציה מתחילה להתפרק מנכסיה. חייבים להזכיר בהקשר הזה גם את ההתמודדות על ראשות העבודה. ממשלת שרון נפלה סופית, כאשר נבחר עמיר פרץ לראשות העבודה. פרץ הודיע עוד לפני ההתמודדות כי במידה שיבחר, העבודה יוצאת. מתברר שמנגנון ההשמדה העצמית של העבודה, אותו סעיף שקובע שחייבים ללכת לפריימריז בתוך 14 חודשים במקרה של הפסד, משמיד לא רק את העבודה, אלא לפעמים את כל המערכת. בהתמודדות הנוכחית, שני מועמדים, פינס ויתום, כבר הודיעו שאם יבחרו העבודה בראשותם תפרוש. המועמדים האחרים, אילון, ברק ופרץ לא הודיעו הודעה דומה. הם רוצים להישאר בקואליציה. לפחות עד שיראו עד כמה חמור יהיה הדוח של וינוגרד. אם יהיה חמור מאוד, אפילו הם לא יוכלו לעמוד בפני חברי המרכז ולבקש מהם להצביע בעד ההישארות בממשלה.

גם בתוך קדימה החלה דינאמיקה. אנשי השטח במפלגה מדברים על התמודדות של ממש בסניפים בין אנשי לבני, דיכטר ושטרית. למזלו של אולמרט, כל האישים שומרים עדיין על סוג של ממלכתיות, אולי פחדנות. לא בטוח שאחרי וינוגרד המצב יישאר כפי שהוא. בקדימה צופים שלבני תשלוף ציפורניים אחרי פרסום דוח הביניים. דווקא בעניין המלחמה יש בין אולמרט ללבני הבדלים משמעותיים, בניגוד אולי לתחומים אחרים. לבני טוענת שלכל אורך הדרך התנגדה למלחמה. הערכה היא שוינוגרד עומד להוציא אותה כאחד הקולות השפויים שפצה פיו במהלך המלחמה. הדבר אולי עורר ביקורת עליה במהלך המלחמה, אולם בשורה התחתונה זה מה שהציל אותה. לבני היום היא המועמדת כמעט הבלעדית בקדימה על הנהגת המפלגה אחרי אולמרט. שאנשיו של אולמרט מכינים תרחישים להתמודדות פנימית, הם מציבים אותה בחזית. אומנם יש גם את דיכטר, אולם בסביבתו של ראש הממשלה לא ממש סופרים אותו. גם לא את מופז. נכון שהוא, אולמרט, פופולרי עוד פחות מהם, אבל היריבות האמיתית היא עם לבני.

עם שטרית, הם מעריכים, יהיה אפשר להסתדר. נראה ששני הצדדים הפנימו שהיריבות ביניהם לא מועילה לאיש. שטרית אומנם רואה את עצמו כמועמד לראשות קדימה אחרי אולמרט, אולם הוא גם מבין שכפי הנראה שמירה על שקט תעשייתי עשויה להביא אותו בקרוב לתפקיד שר האוצר. בקדימה הולכת ומתחזקת הערכה שראש הממשלה כבר החליט לפרוש בסוף הקדנציה. אנשים שמשוחחים עם אולמרט בתקופה האחרונה, כולל ידידיו, שומעים ממנו שנמאס לו. שהוא כבר לא רוצה להמשיך. שבינו לבין עצמו הוא כבר החליט שהוא לא מתמודד פעם נוספת. לא ברור אם הממשלה תוציא את ימיה, או שנשמתה תצא קודם, בכל מקרה אולמרט יניח את המפתחות על השולחן. מצד שני, זו לא הפעם הראשונה שאולמרט מתכוון לפרוש מהחיים הפוליטיים. הוא כבר החליט לנטוש פעם אחת אחרי ההפסד הצורב במרכז הליכוד. היה זה שרון ששכנע אותו להישאר. אבל היום גם שרון כבר איננו. בנוסף, לאולמרט כבר אין שאיפות פוליטיות נוספות, הוא הגיע לשיא. מכאן רק נופלים.

ויש כמובן גם את עניין החקירות. בימים הקרובים תפתח חקירת משטרה נוספת נגד ראש הממשלה, הפעם בעקבות דוח המבקר שקבע שאולמרט פעל בניגוד עניינים בפרשת מרכז ההשקעות כשהיה שר התמ"ת. מי שמחפש לראות איך נראה ראש הממשלה כשהוא לחוץ, שיחפש בתגובה שפרסמה לשכתו עם פרסום דוח המבקר. מסמך כל כך מתלהם, כל כך נרגש, כבר הרבה זמן לא הסתובב פה. בטח שלא כזה עם סמל מדינת ישראל בראשו. אולמרט בעצם החליט להעביר המשחק למגרש שהמבקר החליט לשחק בו. התקשורת, הציבור. מתגובה כזאת, הרי אי אפשר להתעלם. היא צריכה להתחרות בדוח עצמו בחריפותה. היא חייבת לגנוב את הכותרות. כל זה נכון, אם השיקול היה קר ומחושב. במציאות, מדובר בתגובה שנשלפה, שנמסרה מתוך פאניקה. למרות זאת, במידה מסוימת, לפחות בטווח הקצר, היא עבדה. כותרות העיתונים הדגישו את המאבק של אולמרט נגד המבקר, ולא את תוכן הביקורת.

ח"כ חיים רמון שבר שתיקה ארוכה והתראיין לערוץ 2. הראיון התקיים בחוות הסוסים הטיפולית שם מסייע רמון בימים אלה לצוות המקום לטפל בילדים. התחושה הייתה פסטוראלית. האווירה רגועה, כפרית. רמון נשאל על תוכניותיו הפוליטיות. עכשיו אני כאן ואני מתרכז בעבודתי כאן, השיב. לכל אורך הראיון סירב רמון להתייחס לעתידו הפוליטי. גם על העבר הוא כמעט ולא התייחס. מרבית הדברים שאמר התייחסו למשימת הקודש אותה הוא ממלא בדביקות בחווה הטיפולית. רמון חושב כנראה שצופי ערוץ 2 מטומטמים. הוא חושב שהציבור שכח שלא הוא יזם את התנדבותו למשימת הקודש בה הוא משקיע כעת את כל מרצו וזמנו, אלא בית המשפט ששלח אותו לעבודות שירות לאחר שהורשע במעשים מגונים. עכשיו אני פה ואני עוסק רק בחווה, אמר רמון. איפה הייתה רוח ההתנדבות שלו יום לפני גזר הדין?. ביום בו בער הצפון, חיילי צה"ל נחטפו, וכבר הגיעו דיווחים על הרוגים מכוחותינו, זה היום בו החליט רמון לבדוק עד כמה החיילת הצעירה ששירתה בלשכת ראש הממשלה רצינית בחיזוריה אחריו. בעוד אזרחי ישראל ובעיקר תושבי הצפון דואגים ומוטרדים, מעדיף רמון, דקות לפני כניסתו לישיבת החירום להטריד נערה. רמון הוא באמת איש עם איכויות ויכולות בלתי רגילות. כל הצדדים ירוויחו עם החווה הטיפולית תמשיך להעסיקו אצלה גם אחרי ריצוי העונש.