חתן הכזבים מְסַפְסֵר בדם החללים

נחום ברנע שוב התגייס לחילוץ אהוד אולמרט. הפעם, בניסיון כמעט נואש לטרפד את העברת חומר הבדיקה בפרשת כרמיה, ממבקר המדינה - שסוף-סוף הכריז על סיום הבדיקה, לידי היועץ המשפטי לממשלה. ברנע, שקיבל ביום העצמאות את פרס ישראל לתקשורת, לא נמנע גם עתה ממתן שירותים מגונים לאולמרט, בניסיון למנוע מיצוי הדין עם מי שקיבל שוחד - הוא אולמרט. נקדים ונאמר: ברנע לא יצליח במשימתו. אנחנו כאן ב-Nfc עומדים על המשמר. המבקר, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, השלים מלאכתו. היועמ"ש, מני מזוז, מסר כי הוא יורה על חקירה משטרתית נגד אולמרט. הצדק ייעשה וגם ייראה. ברנע לא עובד לבד. עיתון ידיעות אחרונות, כארגון, גוייס למטרה זו. לא במקרה נעשה הפעם ניסיון הטירפוד בדרך של פרסום כותרת ראשית בעיתון יום השישי (27.04.07), ולצד הכותרת מאמרו של ברנע. ללמדך, מדובר במאמץ מיוחד, שגם ערב פרסום מסקנות ועדת וינוגרד, קיים צידוק (אישי וכלכלי...) לפרסמו כדי לשרת את אולמרט. ובעצם את "הארגון". ארנון מוזס, העומד בראש הקבוצה, הוא שמנצח על המערכה. ערב הבחירות לכנסת ה-17 הוא טירפד פרסום של כמה תחקירים על מעשיו הפליליים והמושחתים של אולמרט. לאחר מכן טירפד חשיפות על שר האוצר אברהם הירשזון. רק לאחר שהמשטרה נכנסה לפעולה, ונפתחה חקירה, נזכרו בידיעות אחרונות לדווח על המעילה בעמותת ני"לי (מה שלא מונע מהם לפרסם שוב ושוב כאילו הם חשפו את פרשת הירשזון...). מוזס גייס בנוסף את עיתונו כדי למנוע מיצוי הדין עם שר המשפטים לשעבר, ח"כ חיים רמון. מוזס אינו עובד בחינם. כפי שדיווחנו כאן, הוא פעל מתוך מניע עסקי-כלכלי על-מנת לקבל את סיועם של אולמרט-רמון-הירשזון בהליכי חקיקה, שיאפשרו לידיעות אחרונות לרכוש מניות בערוץ המסחרי (ערוץ 2); ובמקביל - לאפשר לטלוויזיה בכבלים, שבה שותפה ידיעות אחרונות, לקבל התרים נוספים על אלה שכבר ניתנו (טלפוניה, VOD ועוד). מוזס רוצה את אולמרט כראש ממשלה, והוא עושה כל מה שאפשר כדי לתחזק מצב זה.