לא 520, לא 700 וגם לא אלף שוטרים, מאבטחים ושאר כוחות ביטחון סמויים, גלויים ומיוחדים לא יוכלו למחוק את הביזיון הגדול של בית"ר ירושלים, ההתאחדות לכדורגל בישראל, משטרת ישראל ואוהדי הכדורגל בישראל.
שלושת הארגונים הללו אשר בראשיהם יושבים אנשים המוגדרים היום "ירוקים", אחראים אחריות ישירה ועקיפה להתפרעויות הקשות, ובעיקר לביזיון העצום שהיכה אמש על פניו של הכדורגל הישראלי המקרטע.
הביזיון הראשון: ההתאחדות לכדורגל בראש ההתאחדות לכדורגל יושב היום אבי לוזון שנכנס רק לפני כחודש לתפקידו - תפקיד שהוא כל כך חפץ בו. אבי לוזון וההתאחדות לכדורגל כשלו אמש כישלון צורב. הם כשלו בעיקר בשל הפוליטיקות הבזויות שכבר מזה שנים רבות, הפכו לחלק בלתי נפרד מהכדורגל הישראלי. אם שמועה לפיה בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל החליט להוריד נקודות למכבי תל אביב הדולקת אחרי בית"ר ירושלים, הצליחה להפוך את אצטדיון "טדי" בירושלים לאירוע דומה לפיגוע המוני, אזי אבי לוזון וראשי ההתאחדות לכדורגל כשלו אתמול במשימתם הפשוטה, לדאוג שמשחקי כדורגל בישראל יהיו אירועי תרבות ובידור. ולא כך היה אמש בירושלים.
לפני כשש שנים חזינו באותם תמונות קשות, רק שהפעם הייתה זו מנת חלקה של קבוצת מכבי חיפה. שמועה שהופצה אז ביציעים, הפכה את יציע ג' בקריית אליעזר למקום שטוב היה אם לא היה נבנה כלל. המחיר היה אז פציעתם של עשרות, אך בעיקר פציעתו הקשה של נער תמים שכל עונשו וחטאו הוא להיות אוהד קבוצת הכדורגל של מכבי חיפה. אמיר רנד, ילד צנום, שכב במשך תקופה ארוכה כשהוא מחוסר הכרה, ומדוע? כי בסך הכול אלפי אוהדים רצו להיכנס לכר הדשא באצטדיון החיפאי, כדי לחגוג עם אליליהם את האליפות. מה שהפריע לחגיגה היו שני גורמים מכריעים: כוחות המשטרה שמנעו זאת מהם והגדר שחצצה בין שני המחנות. שני הנתונים הללו יצרו את חלום הבלהות שכל אוהד כדורגל ובעלי קבוצה רוצים לשכוח ולא לזכור כלל.
חמור מכך הוא העובדה שבשש השנים האחרונות לא למדו דבר. לא בהתאחדות לכדורגל ולא במשטרת ישראל, שכן אם היו משנים ולו במעט את מה שצריך לשנות במקום להתעסק כל היום בפוליטיקות ובקומבינות, יתכן מאד שהאירוע המביש הזה היה נמנע.
כשאבי לוזון נכנס לתפקידו הרם כיושב-ראש ההתאחדות לכדורגל כולם האמינו שנכנסה רוח חדשה ורעננה לנהל את הכדורגל הישראלי. אמש, לצערנו, חזינו בכישלון הראשון של לוזון כיושב-ראש ההתאחדות. טוב היה עושה לוזון, באמצעות דובריו ויועציו אם היה מביע את עמדתו דקות לאחר האירוע המביש באצטדיון "טדי" ולא מחכה כדי לעשות את החישובים הפוליטיים מה לומר ובעיקר מה לא לומר בכדי לא לפגוע חס וחלילה בגביר ארקדי גאידמק.
הביזיון השני: משטרת ירושלים השותפה השנייה לביזיון אמש באצטדיון "טדי", היא, איך לא, משטרת ירושלים. כבר הרבה נאמר ונכתב על מערכת היחסים שבין משטרה לקבוצות הכדורגל בישראל ובעיקר על מערכת היחסים הטעונה שבין משטרה לאוהדים. אמש ב"טדי" זכו הצודקים אך לא בהכרח החכמים. משטרת ירושלים כשלה כשעמדה במהלך כל השנה בסירובה העיקש להסיר את הגדרות החוצצות בין היציעים לכר הדשא באצטדיון הירושלמי, כפי שמהלך זה נעשה בכל מגרשי הכדורגל בישראל. משטרת ירושלים, אליבא דאוהדים והנהלת הקבוצה, רואה משום מה באוהדיה של בית"ר כבעלי סיכון ביטחוני גדול. אמש קיבלה המשטרה מירושלים והעומד בראשה, ניצב אילן פרנקו, סטירת לחי ציבורית ותדמיתית שקשה יהיה לתקנה. טוב הייתה עושה משטרת ירושלים אם הייתה נוהגת בחוכמה ולא בצדק.
חשוב להיערך מבחינה מודיעינית בכל אירוע מרובה קהל, אבל האם לקחו מפקדי הזירה של משטרת ירושלים בחשבון את העובדה שאולי יש סיכוי קטן שבקטנים שהתפרעות כזו של אוהדי כדורגל יכולה לקרות גם כשמדובר, אליבא דניצב אילן פרנקו, במשחק כדורגל טריוויאלי לכל דבר ועניין ולא במשחק אליפות? ספק רב.
הביזיון השלישי: הנהלת בית"ר מילה על השותפה השלישית בביזיון הגדול של אצטדיון "טדי" - הנהלת בית"ר ירושלים. איש העסקים והגביר, שמנסה לדאוג לעם ישראל הסובל הן בצפון, הן בדרום והן בכלל, ככל הנראה לא דאג מספיק לענייניו-הוא.
לבנות תאי צפייה יוקרתיים, כאלה שמארחים בכל משחק את שועי העולם והארץ, כשיד אחת מחזיקה בכוסית השמפניה או הוויסקי היוקרתי וביד השני את הכריך הקטן המרוח בקוויאר יקר, כל אלה לא יעשו בישראל כדורגל יותר טוב. אותם אוהדים של בית"ר לא יהיו יותר מחונכים ואוהדים טובים יותר אם הגביר של הקבוצה יארח גדולים וחשובים בתא הכבוד של טדי. גאידמק וצוות הניהול של בית"ר ירושלים כשלו אתמול כישלון גדול. הם הפכו במו ידיהם את הצלחת הקבוצה, הצלחה מינורית יש לומר, להצלחה ולאליפות הכי עצובה שהייתה לקבוצה. הם, במו ידם וכשלון מעשיהם אתמול, חתמו על האליפות הכי עצובה של בית"ר ירושלים מאז ומעולם.
מילה לאוהדיה של בית"ר ירושלים, החוט המקשר בין כל הכשלים והביזיונות שהיו אמש באצטדיון "טדי": אתם במו מעשיכם חיסלתם אמש את מעט הפרגון והאהדה שהיו למי שעוד הייתה לו אהדה לבית"ר ירושלים. בגללכם כולם סולדים מבית"ר אך בעיקר סולדים מהכדורגל הישראלי.
