ביומון החרדי "יתד נאמן" לא תמצאו את צמד המילים "משחק כדורגל". הפרסום על אודות האירוע האלים שהתרחש בעירם של רבים מבין קוראי העיתון הגיע, בדרך אחרת במקצת אל עמודו הראשי של העיתון.
תחת הכותרת "עשרות פצועים בהתפרעות המונית בירושלים" נכתב כי היה "אירוע באיצטדיון טדי בירושלים". לא על הכל מותר לדבר, ואם כבר מדברים אזי על הדברים להיאמר בתשומת לב יתרה, האופיינית לחברה החרדית.
שער טדי לפעמים נעשה שימוש במילה "אצטדיון" ולעיתים במילה "מגרש". המילה אצטדיון אינה פסולה ואפילו מופיעה בתלמוד במסכת בבא קמא: "שור האצטדיון". היה זה שור שהשתתף בקרבות עם בני אדם. כך היה כבר בתקופת התלמוד בתקופת שלטון הפרסים בארץ, אולם זהו ספורט שבמקורו בא מתקופת היוונים ששלטו בארץ. יש הטוענים כי השם "טדי" הוא יווני גם כן, אך ידוע כי שער צפוני של הר הבית בתקופת בית שני נשא את השם "שער טדי", למרות שלשער הזה איש לא הבקיע "גוֹלים".
על-פי התוכנית המקורית, אצטדיון טדי אמור היה להיבנות על רכס שועפת. רק מלחמה עיקשת של תושבים חרדים מנעה את הקמתו שם, והבנייה עברה למלחה הרחוקה. בשועפת נבנו אלפי דירות לחרדים. שאון ההמונים שצועקים באצטדיון לא נשמע בשכונות החרדיות. קריאותיו הקצובות של ההמון "יש אלוהים! יש אלוהים!" אינן מהוות בעיני החרדים קידוש השם, ובצדק. לכל היותר זה מה שקרוי בגמרא "קול המונה של רומי".
כאשר רוצים בעיתון חרדי להזכיר את בית"ר ירושלים כותבים "אגודת בית"ר" מבלי להשתמש כלל במילה "ספורט". גם "שר החינוך, התרבות והספוט" ייקרא שם רק "שר החינוך". המילה "תרבות" פסולה בשל הקונוטציה השלילית בה היא תמיד מופיעה במקורות ("תרבות אנשים חטאים"). המילה "ספורט" פסולה בשל ההקשר ההמוני והתחרותי של הענף. לכל היותר ניתן למצוא בעיתונות החרדית את המילה "התעמלות" או משהו בסגנון "פעילות גופנית בריאותית".
"בושה וחרפה" העיתונות החרדית לא תדווח לעולם על אירועי ספורט ואפילו לא על זכיית נבחרת ישראל באליפות אירופה. לעומת זאת, ניתן למצוא לכך התייחסות במאמרי פרשנות. ניסוח הדברים יהיה לרוב ביקורתי. "בושה וחרפה שהמוני בני אדם השתוללו בכיכר מלכי ישראל בתל אביב וקפצו למים לאחר זכיית מכבי באירופה. כתוצאה מכך נגרמו שיבושי תנועה קשים ונגרם סבל רב לנהגים" עשוי להוות ניסוח הולם למה שהתרחש בעקבות המשחק...
לא אחת ניתן למצוא דרשנים חרדים לועגים למשחק הכדורגל, ואומרים: אחד עשר טיפשים רצים אחרי כדור אחד, ועד שסוף-סוף מגיעים אליו בועטים בו, או משהו כמו: אם תאלף קוף או חמור, הוא יבעט טוב יותר את הכדור לשער.
למרות שפה ושם אפשר "לתפוס" חרדים שצופים במשחקים או אפילו מגיעים, הרי שהקו הרשמי של הציבור החרדי, כפי שמתבטא בעיתונות מגזרית זו הוא שמשחקים אלו הם ביטול תורה ומביאים לידי חטא.
