קיבלתי, ביחד עם עוד כמה עשרות אלפי עורכי דין, חוברת צבעונית המזמינה אותי, כ"חבר/ה יקר/ה", להשתתף בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין בישראל שיערך בקרוב באילת. סליחה שנגעלתי, תיכף תבינו למה. בדברי הפתיחה מבטיח ראש לשכת עורכי הדין (שבקרוב מסיים את הקדנציה שלו, המועמדים להחליפו מצטלמים ומשכנעים) "אירועים חברתיים ותרבותיים מרהיבים, ומעל לכל בילוי משותף עם עמיתנו וחברינו באווירה ידידותית ונעימה".
אני מעיין ב"תוכן העניינים" של החוברת ומתחיל להתייאש. בעמ' 18 "ארוחות חגיגיות וקבלת פנים חגיגית", בעמ' 22 "בתי מלון (תאור ופרוט חדרים)" ובעמ' 28 "מחירי בתי המלון" - איזה מחירים, כנראה שאני באמת חבר יקר... עוד קצת? בבקשה. בעמ' 30 תוכלו לקרוא על "טיסות והסעות", בעמ' 31 "בוקר פעילות משפחתית באטרקציות של אילת" ויש גם "פעילויות לנלווים".
נכון, יש גם תוכנית מקצועית, משתתפים חשובים ואורחים מחו"ל. אבל קודם יש קרנבל, משתה וחגיגה. הידעתם כי חדר ה"רויאל" הינו חדר מרווח עם חדר אמבטיה גדול מאוד ועם ג'קוזי? וכי החדר הנשיאותי מציע שירותי VIP? עם צאתכם משדה התעופה תאסוף אתכם הסעה פרטית היישר למלון, הידד! פרטים מלאים בעמ' 22. ויש גם פרסומות למכונית יוקרה ("אוטומטית כזו עו"ד לא ראית" -חה, חה, חה).
רגע לפני שהמטוס ממריא נבקש מראש הלשכה ומהמקורבים שסביבו לשחרר קצת את העניבות, להניח את כוסות היין בצד ולהיזכר בעורכי הדין הרבים שעוזבים את המקצוע בגלל שהתייאשו מלהתמודד עם הצפוי להם מדי יום בבתי המשפט (אנחנו יודעים איך מתבררים סכסוכים במדינת ישראל, גם הם יודעים) ובאלה שעוד לא עזבו, רובם שכירים שבקושי גומרים את החודש וחלקם עצמאים שמחוסר ברירה, נאלצים לשלוף את כרטיס הביקור תוך כדי ריצה אחרי האמבולנס.
אל דאגה, הם לא מתכוונים להגיע ולקלקל את ההנאה מהכנס. אבל נעזוב בצד את עורכי הדין, לא נהיה אינטרסנטים עכשיו כשעשרות אלפי ניצולי שואה חיים בארץ בעוני ובתנאים מחפירים, כשנבחרי ציבור רבים, רבים מדי, נחקרים, נחשדים, ומואשמים בשחיתות ובפלילים וכשבמדינת ישראל מתחוללת עכשיו רעידת אדמה.
הם, שם למעלה בצמרת הלשכה, אולי שמעו, אבל לא ממש הקשיבו ובוודאי שלא עשו משהו משמעותי עם הצבא הגדול והחשוב הזה, לובשי המדים בשחור-לבן, שדומם עכשיו, כשיש מי שמתלבט בין סוויטת סופרייר ובין חדר דה לוקס. אז עזבו אתכם מכנסים, ממועדוני בריאות, מטרקליני כיבוד חופשי ומאולמות קולנוע פרטיים. אין זמן "להפוגה, למחשבה ולעיון". תנו לנו ראש לשכה רועד וכועס, עכשיו ומיד שיתחיל לצעוק, להשתולל ולבעוט.
רק חמוצי הנפש חושבים שאין מה לעשות וש"ככה זה". רוצים לשכת עורכי דין נשכנית וצודקת, מתערבת, נאבקת ומשפיעה שתוביל מאבקים חברתיים, כלכליים ומדיניים עם נוכחות בכל דיון ציבורי, בכל תוכנית טלוויזיה חשובה, באתרי האינטרנט המובילים. מה לנו ולחלוק רחצה? מה נעשה עם פריטי אמבטיה מיוחדים?
אני מצטער שעצבנתי אותם. הגיוני שמתחשק להם כבר להגיע למלון, כל החדרים משקיפים לים. בכל זאת, שידחו קצת את הקרנבל המיותר הזה. ההר האדום והים הכחול, לא יברחו. הכיכר כן.