1. מאחר שהרעיון שאני מקדמו מזה שנים: בחירות מיוחדות ל"כנסת מכוננת" - טרם הופנם; אני מבקש לקבל תשובות מכל אזרח, בגין השאלות שתפורטנה בהמשך.
2. אין חולק כי שיטת השלטון והמשפט הנוכחית, אינה פרי מחשבה עמוקה וויכוחים לוהטים; שכן "האסיפה המכוננת" שנבחרה עם קום המדינה, מעלה בתפקידה, ובמקום לחוקק חוקה (או חוק יסוד בנושא שלטון ומשפט), התפזרה מיד לאחר בחירתה והכריזה על עצמה ככנסת הראשונה!
בעקבות כך נוצר מצב כדלקמן:
א. המפלגות דאגו כי הבחירות לכנסת תהיינה יחסיות ורשימת המועמדים תעשה מטעם המפלגה; קרי - אין חיוב כיצד המועמדים יבחרו, ולכן קיימת אפשרות (כמו בש"ס) כי המועמדים לא ייבחרו ע"י גוף רחב, אלא ייקבעו ע"י מאן דהו, או ע"י ועדה מסדרת.
ב. מימון לבחירות יינתן רק למפלגות שיש להן נציגות בכנסת היוצאת; ומפלגה "חדשה" תזכה להחזר, רק אם תצליח להיבחר!
ג. נקבע "אחוז חסימה", אשר אח"כ הוגדל ל-2.5%!
ד. אין פיקוח מטעם רשויות המדינה על המפלגות.
ה. המפלגות דאגו לקבוע תקנון עבודה לכנסת, ולפיו: יש משמעת סיעתית; ניתן להחליף ח"כ "מורד" בסיעתו, בח"כ אחר - בעת הצבעה כל שהיא.
ו. כל הפגנה נדרשת לאישור מאת המשטרה ורישיון הרשות המוניציפלית שבה מבקשים להפגין.
ז. בחירת שופטים חדשים וקידום קיימים, נעשית ע"י "ועדה לבחירת שופטים", שבה חברים: 3 שופטי ביהמ"ש העליון, שני שרים, שני ח"כ ושני נציגים של לשכת עוה"ד. אופן בחירת השופטים אינו מעוגן בחוק כל שהוא, ואין פרוטוקול מדיוני הוועדה!
ח. בג"צ בראשות השופט (בדימ.) א. ברק, החליט כי הינו רשאי לבטל חוק, למרות שהדבר לא נקבע באף חוק!
ט. בג"צ קבע כי למגילת העצמאות אין תוקף מחייב, והיא דקלרטיבית בלבד (קרי - זו הכרזה ותו לא)! מכוח קביעה זו, בג"צ החליט כי מ.י. הינה מדינה יהודית ודמוקרטית! (למרות שבמגילת העצמאות אין זכר למילה - דמוקרטיה).
3. אין חולק כי האמור דלעיל, אינו מורה על "עודף" דמוקרטיה, אלא נהפוך הוא! לפיכך, לפני שאנו נקראים להצביע בבחירות לכנסת ה- 18; אני שואל:
א. האם סביר בעיניכם מצב שבו הבחירות לכנסת, ייעשו רק במתכונת הנוכחית?
ב. האם קיים סיכוי כי המפלגות תסכמנה לשינוי שיטת בחירות, שבעקבותיה הן תאבדנה את כוחן?
ג. האם סביר מצב שבו המדינה (אנו האזרחים) מממנת את פעילות המפלגות, אך אין בידה כלים לפקח על הוצאת הכספים, ואופן בחירת מועמדי המפלגות לכנסת?
ד. האם זה דמוקרטי כי המפלגות הקיימות תחלטנה על אחוז חסימה גבוה, וכך תחסם דרכן של מפלגות חדשות?
ה. איזה סיכוי יש למפלגה חדשה, אם המימון לבחירות שבפתח - ניתן רק למפלגות שהיו בכנסת היוצאת?
ו. איך ניתן לצפות מהכנסת להיות מוסד מחוקק אמיתי, כאשר יש משמעת סיעתית, וכאשר נגד ח"כ "מורד" (קרי - עומד על דעתו ובד"כ יותר הגון וליברלי), יש "שוט", כמו החלפתו לקראת הצבעה גורלית?
ז. באיזו "דמוקרטיה" אנו חיים, שבה מפגין נדרש לקבל אישור מראש מאת המשטרה, ורישיון מאת הרשות המוניציפלית בה הוא עתיד להפגין? מדוע באנגליה, כל אחד רשאי להפגין בלב לונדון (בהייד-פארק) ולאמר ככל העולה על נפשו, אך אצלנו יש "שיקול דעת" למשטרה למנוע הפגנה?!
האם לא ברור שבכך, המשטרה משרתת את השלטון ותמנע הפגנות שכנגדו! כפי שארע ב-1994, כאשר נמנע מנהגי אוטובוס, לנסוע להפגנה של תנועת "זו ארצנו" בירושלים; ובקיץ 2005, המשטרה מנעה מאוטובוסים לנסוע לכפר מימון להפגנת הענק נגד ההינתקות!
ח. איזה סיכוי יש לאדם להיבחר כשופט או להיות מקודם, אם שלושת השופטים החברים בוועדה - יתנגדו לו? (עפ"י הסטטיסטיקה, התארגנות קבועה של 3 חברים מתוך 9, יש לה כוח השווה ל-46%!).
ט. באיזו מדינה נאורה בעולם, שופטים מכהנים, בוחרים מי יהיו שופטים עתידים ומי יקודם?
י. באיזו מדינה דמוקרטית, ביהמ"ש העליון רשאי לבטל חוק, למרות שמעולם לא הוסמך לכך ע"י הרשות המחוקקת?
יא. האם בארה"ב, ביהמ"ש העליון היה מעז להכריז כי הכרזת העצמאות של ארה"ב (שמכוחה נעשה האיחוד בין מספר מדינות, והוקמו המוסדות המכוננים של המדינה), הינה פיסת נייר דקרלטיבית? (קרי - מוצג מוזיאוני ותו לא). התשובה ברורה כשמש - לא-ולא! מדוע אצלנו, בג"צ התיר לעצמו לקבוע כך? (ולכן הותר לעזמי בשארה להיבחר לכנסת, אך למשה פייגלין - לא!).
4. על-רקע השאלות הנ"ל, טענתי כי אין טעם לקיים בחירות במתכונת הנוכחית, וכדי לשנותה יש "לברוא" בסיס חדש! דהיינו, לכונן בחירות מיוחדות שבהן רק מי שיחתום על הצהרת אמונים מיוחדת (שלפיה מ.י. נועדה לעם היהודי בלבד ולגר המכיר בכך) - יהא זכאי לבחור! הבחירות תהנה אישיות ולא לרשימות מפלגות!
הכנסת שתבחר תקרא "הכנסת המכוננת" ותפקידה יהא לחוקק חוקי יסוד לעניין שיטת שלטון ומשפט.
דהיינו, במקום להתווכח בינינו מה השיטה העדיפה, נעביר את ההכרעה "לכנסת המכוננת", שתיבחר באופן מיוחד, ולכן סביר כי תכלול אישים משכמם ומעלה.
5. אם למאן דהו, הצעה עדיפה, שלפיה ניתן לשנות את הקיים - שיקום!