שר ביטחון בשליש משרה?

ציטוטים מעדות הרמטכ"ל (לשעבר) רא"ל דן חלוץ בפני ועדת וינוגרד: "אני אגיד שהבדל המהותי בין שר הביטחון לבין קודמו, הוא בעניין היות שר הביטחון גם ראש מפלגה, זה לוקח הרבה זמן, זה לוקח הרבה קשב, אני לא אומר שזה חס ושלום דבר פסול נהפוך הוא אבל זה לוקח זמן, זה לוקח קשב. הייתי אומר שבסה"כ מצאתי שר שקצת פחות קשוב לבעיות שלנו.לא בגלל חוסר קשב ח"ו, קשוב זה בגלל משרת העיסוקים וכיו"ב." כב' השופט וינוגרד: היו פגישות קבועות ביניכם או שרק לפי הצורך? היו מתוכננות פגישות קבועות בינינו, לא כולן התקיימו, בגלל עיסוקים נוספים ושינוי סדרי עדיפויות, פועל יוצא מהעיסוקים שלו ויש לו רבים. אבל היו." עדותו של דן חלוץ בפני ועדת וינוגרד חושפת את אחד הכשלים החמורים ביותר בפוליטיקה הישראלית. הכובע הכפול והמשולש אותו חובשים מנהיגי המפלגות המרכיבות את הקואליציה. חלק מהשרים הבכירים וגם מהפחות בכירים, משמשים בנוסף לתפקידם הממלכתי, גם כמנהיגי המפלגות אותן הם מייצגים מסביב לשולחן הממשלה. מנהיג מפלגה זו משרה תובענית ביותר הגוזלת שעות רבות בשבוע שבאות כמובן ע"ח השעות המוקצות לתפקיד הממלכתי. יש לציין שאותם שרים משמשים, בנוסף, גם כחברי כנסת שגם זה תפקיד הגוזל זמן כלשהו מסדר היום. כך אל נתפלא שלעמיר פרץ לא היה זמן לרמטכ"ל דן חלוץ והאחרון מצא "שר שקצת פחות קשוב לבעיות שלנו", כפי שציין בעדותו בפני ועדת וינוגרד. יש לציין שאת דבריו אלו לפני הוועדה, אמר חלוץ, עת כיהן עדיין כרמטכ"ל בכפיפות לעמיר פרץ ואם היה נדרש לסוגייה הזאת, לאחר התפטרותו, יש להניח שהיה מתבטא בצורה שונה לחלוטין, אולי הרבה פחות מעודנת. מעבר לחוסר האחריות המדהים של פרץ בהעדיפו את ענייניו המפלגתיים על אלו הצבאיים הקשורים, לעתים, גם בחיים או מוות (במיוחד כאשר הוא נכנס לתחום שלא היה לו כל מושג אודותיו או ניסיון - גם עפ"י טענותיו) - נחשף בעינינו כשל חמור המובנה בשיטה הקואליציונית ואליו חייבים להתייחס ולנסות למצוא דרכים לסלקו. בשיטת ממשל נשיאותי, להבדיל מהקורה בארץ הקודש, בד"כ אין השרים ממלאים תפקידים נוספים ויש להם את מלוא הזמן בכדי ללמוד את תחום אחריותם המיניסטריאלי ולהקדיש לו את תשומת הלב הראויה. בממשל מהסוג הנ"ל גם בוחרים בד"כ שרים על סמך התאמה וידע רלוונטי לתחומי משרדם. בנוסף, הוא גם יציב מאד וכהונתו נמשכת לפחות 4 שנים, כך שהשרים לא מתחלפים כל שנה שנתיים עוד "בטרם החלו להיכנס לעניינים"... כפי שלדאבוננו, קורה בארץ. אין ספק שחילופי הגברי התכופים, האילוצים הקואליציוניים בבחירת שר ועומס היתר על בעלי התפקידים גורמים לנזקים עצומים שמשמעותם, לעיתים, קטסטרופאלית, כפי שנוכחנו לראות באירועי קיץ 2006.