בעיני הרופאים נחשב עזרא שמע (88), תושב רעננה, לפלא רפואי של ממש. אחרת קשה להסביר את העובדה שכבר חלפו למעלה מ-40 שנה מאז שכב על ערש-דווי, ולמרות התחזיות הפסימיות לחייו - הוא עדיין עמנו, ואפילו מעניק בעצמו מזור לחולים ותשושים למיניהם. עובדה: כיום לא יודע עזרא תשישות מהי. אורח-חייו הבריא והחולים המשחרים, חדשות לבקרים, לפיתחו - הם עדות מהימנה לכך.
בריאותו של עזרא, שהיה גבר במלוא אונו, התדרדרה, לראשונה, בשנתו ה-45, כשנפל יום בהיר אחד למשכב, בעטיה של הצטננות שיגרתית. סיבוכים, שנתלוו להצטננותו, גרמו לדלקת חריפה של כלי הנשימה שלו. בבית החולים איבחנו הרופאים כי כלי-דמו פגומים. שני התקפי-לב שפקדוהו, בזה אחר זה, הביאו לכך שלרופאים לא נותר אלא לפסוק שקצרה ידם מלהושיע וכי תוחלת-חייו קצרה מאוד.
על עזרא נגזרה מנוחה מוחלטת. אפילו ביקורי קרובים וידידים נאסרו בתכלית האיסור, זולת ביקורו של ידיד-נעורים שנודע כטבעוני מושבע. באחד הביקורים שלף הלה מכיסו חופן של גרגרי-ציפורן והושיטם לעזרא. את אלה - לחש באוזנו - ילעס שלוש פעמים ביום ואז יבוא מרפא למכאוביו.
הפלא ופלא לאמיתו של דבר, כבר לא היה לעזרא מה להפסיד. הוא נתרצה ועשה כפי שציווה עליו ידידו הטבעוני. והנה, הפלא ופלא, כבר בתום יום אחד של לעיסה שקדנית מן הגרגרים - חש עזרא הקלה ניכרת, ואילו כעבור שלושה ימים של לעיסה - חלפו מכאוביו כלא היו. ואז גם אירע הבלתי-יאומן: כבמטה-קסמים הצליח עזרא לקום, בכוחות עצמו, ממיטת חוליו.
מאותה שעה, מספר עזרא, חל מפנה של ממש באורח-חייו. הוא חש עצמו כעלם צעיר, שופע רעננות ומרץ בלתי נדלה. בעקבות האמונה התמימה כי גרגרי הציפורן הם שחוללו בו את הפלא הזה – גמלה בלבו ההחלטה להקדיש את חייו לחקר התופעה המופלאה הזו.
ארבעים שנה שוקד עזרא שמע על חקר התבלינים למיניהם, ומקומו של הציפורן אינו נעדר מהם. במחקרו זה הגיע למסקנה חד-משמעית, כי לפי שהיו אלה כלולים במאכליהם של אבותינו הקדמונים - הם היוו, מן הסתם, גם מפתח לאריכות ימיהם. אברהם אבינו, שמשון הגיבור ודוד המלך הם רק שלוש מן הדמויות התנ"כיות שהקפידו על אכילת תבלינים. ספר התנ"ך, מסביר עזרא, הוא, בעצם, המדריך המקורי ביותר לניהול אורח-חיים בריא והוא גם מורה הדרך הטוב ביותר לדיאטות למיניהן. לדבריו, העיקרון שהנחה את אבותינו היה, מאז ומתמיד, שלא לזלול ולא לסבוא.
חי כקדמוני העובדה כי הוא מתגורר, זה שנים, בבית-מידות ברעננה, לא מונעת ממנו לנהל אורח-חיים צנוע, דומה ככל האפשר לזה שבו נהגו אבותינו הקדמונים בכל מה שקשור לתרבות האכילה. כך, למשל, הוא אינו מבשל על תנור במטבח, אלא על כיריים מאבן, בחצר-ביתו. מתחת לקדירת הנחושת, שכבר השחירה מפיח, לוהטים עצים, המשמשים מאכולת לאש. זהו, לדבריו, בישול נקי וטהור מאין כמוהו וגם המאכלים יוצאים טעימים הרבה יותר. מדי יום עולים על שולחנו שבעת המינים, שבהם נתברכה ארצנו, וכך גם חלב-עיזים, דבש, שמן-זית, וכמובן מים חמים.
אבל, המרכיב העיקרי בסל המזונות של עזרא הם התבלינים למיניהם., כמו ציפורן, זנגביל, קינמון ונענע, מהם הוא מכין מרקחת, המשמשת לא רק לעידון המאכלים, אלא גם כמזור למחלות ומדווים למיניהם. הכנתה של מרקחת זו היא סודו המקצועי של עזרא. מסתבר כי לכל תבלין סגולות-מרפא משלו למחלות למיניהן. הציפורן, למשל, טוב, לדבריו, למחלות כלי הנשימה; הזגנביל – לקיבה, לכבד ולמרה; ואילו הנענע - לכלי הדם, הלב ולמערכת העצבים.
"חצי כפית-תה ביום ממרקחת התבלינים שלי - חזקה עליך שתחוש בטוב", מצהיר עזרא, ומוסיף: "אבל, כדי להבריא ממש - עליך להקפיד על נטילת המרקחת במשך שבועות אחדים. בשעה שאתה נוטל ממנה, הנך חש תחילה צריבה ועצמותיך כאילו בוערות. אולם, תחושה זו נמוגה, כהרף-עין, ואת מקומה תופסת תחושת רגיעה מהנה".
לא מאמינים? עזרא שמע הוא ההוכחה!
