הנה פורסם כי בתשובתו לפנייתה של האגודה לזכויות האזרח, טען ראש השב"כ, יובל דיסקין, כי אין מחלוקת על כך שמדינת ישראל היא מדינה יהודית-דמוקרטית, וכי תפקיד הארגון שבפיקודו הוא להגן על צביון זה. בתשובתו זו נכשל דיסקין, והיא עתידה להיות לו לרועץ בעתירה לבג"צ, שנראה כי תוגש לבטח - ע"י האגודה או ע"י אחד הארגונים הערביים השוטמים את מדינת ישראל.
אני מסכים בכל לבי להגדרת המדינה כיהודית וכדמוקרטית, ורוצה מאוד בהגשמתה, אך יובל דיסקין והשב"כ נכשלו ונפלו בפח שטמנה להם האגודה לזכויות האזרח. באורח פרדוכסאלי, יתכן כי מעז יצא מתוק וכי פרשה זו תביא תועלת.
ההגדרה "מדינה יהודית ודמוקרטית" אינה כתובה בשום חוק, לבטח לא בחוק השב"כ. לפיכך, מהבחינה המשפטית-פורמלית אסור לשב"כ לשמור על צביון יהודי-דמוקרטי, מוסלמי-ערבי, נוצרי-חבשי, מונגולי-שבדי, סיני-קווקזי או כל צביון אחר. על-פי החוק, סמכות שב"כ היא לסכל מעשי חתרנות, שהם אך ורק - אך ורק - מעשים לא-חוקיים המהווים עבירה על-פי ספר החוקים של מדינת ישראל. תפקיד השב"כ לנסות ולבלום מעשים כאלה בטרם נעשו, או לגלות את העבריינים לאחר-מעשה.
הרוצים בערעור יסודות המדינה כיהודית-דמוקרטית יטענו, בצדק, כי כשמדובר במעשים שאינם מהווים עבירה פלילית, כלומר במעשים חוקיים, אסור לשב"כ לעקוב, לצותת לשיחות או לנקוט כל פעולה אחרת של ביון נגדי וחקירה. שב"כ אינו ממונה על חילופי הרעיונות בין האזרחים, ועליו להיות אדיש להם כל עוד אינם בגדר הסתה לפעול שלא כחוק.
בנקודה זו אני מסכים עם האגודה, שכן שב"כ המאזין כיום לשמאלנים שאינם עוברים עבירה, יאזין מחר לימניים, שאף הם לא יעלו בדעתם לעבור עבירה. לשירותים החשאיים בכל מדינה יש כוח רב, שאם אין בולמים אותם בעוד מועד הוא הופך לכוח משחית ומביא ריקבון בל-ישוער. כך קרה במזרח ובמערב גם יחד, כלומר במשטרים דיקטטוריים ובמשטרים דמוקרטיים.
פרשת קו 300, ושחיתותו של בכיר שב"כ, יוסי גינוסר המנוח - שעשה שימוש מושחת בכוחו של שב"כ - ממחישות עד לאן עלול השב"כ להגיע, כאשר אנשיו חורגים מתפקידיהם ומסמכויותיהם. במדינות אחרות אירעו פרשיות חמורות בהרבה מאותה פרשה.
לדעתי אין ספק שמותר לשב"כ - במיוחד בשעת חירום וכאשר יש חשש מפני מעשי חתרנות, בגידה, ריגול, חבלה או קעקוע השלטון - לשתול סוכנים בתוך חבורות שהוא חושד במטרותיהן, לצותת לחבורות כאלו ולעקוב אחריהן באמצעות שלל האמצעים הטכנולוגיים שבידי שב"כ. ואולם, המטרה חייבת להיות אך ורק חשיפת מעשים לא-חוקיים ולא אגירת מידע על פעולות חוקיות. כאשר הסוכן מדווח כי פלוני הוא אוהד מפלגת העבודה, או הליכוד, חייב ראש שב"כ לומר: זה אינו מעניין אותי יותר מהשאלה האם פלוני אוהד את הפועל ת"א או את בית"ר ירושלים.
כעת תפנה האגודה לזכויות האזרח לבג"צ, ותזכה בעתירה למנוע את השב"כ מכל פעולה לשמירת הצביון היהודי-דמוקרטי של המדינה. זה יהיה עוד צעד, בדומה לפסק-דין האסוני בעניין קעדאן, בדרך למימוש חלומם של הערבים לחסל את ישראל מבפנים, באמצעות מנגנוניה השלטוניים הדמוקרטיים, לצורך הפיכתה למדינה ערבית נוספת, שכמובן תהא לא-דמוקרטית כשאר המדינות הערביות.
