מי פה חף מפשע

אם ישנה מסקנה ברורה ממלחמות ישראל בשני הדורות האחרונים, הרי היא שכל ניצחון צבאי מסתיים בתבוסה אזרחית. הכיבוש הערבי של שטח נתפס כבלתי הפיך, ואילו הישוב היהודי בשטח הוא תמיד הפיך. דרישת החמאס היא תמיד לגיטימית ודרישת המתנחל תמיד אימפריאליסטית. לגיטימי לקרוא לשדרות אדמה ערבית גזולה, ואילו כפר דרום איננה אדמה יהודית גזולה. לחסום את נחל הווזאני המגיע לירדן זה לגיטימי ואילו להפסיק את אספקת המים לרצועת עזה לא יעלה על הדעת משיקולים הומניטריים. בהתאם, הערבי המסייע לרצח יהודי הוא "חף מפשע", בעוד היהודי הנרצח הוא "כובש". מכיוון שכך הדבר גם בעיני היהודים, במיוחד תושבי שפלת החוף, אין טעם לכבוש את עזה, גם אם עזה משתדלת לטבוח ביהודי שדרות במטר של קסאמים. כניסה קרקעית לעזה על-מנת לפגוע בנושאי הנשק, מבלי לפגוע ב"חפים מפשע" ובבתיהם היא חסרת ערך, מעבר לטווח הקצר. אם חפצי חיים אנו יש להוציא את הביטוי "חפים מפשע" מן המילון העברי. יש להוציא את הביטוי "מגורי חפים מפשע" מן הלקסיקון. כל עזתי המאפשר לבני עדתו לירות לעבר ישראל הוא שותף לפשע רצח העם היהודי. הטרוריסט הערבי שיורה טילים או מתפוצץ באוטובוס הוא שלוחו של העם הערבי, ובשליחותו של העם הערבי הוא רוצח. לכן הדאגה למצב ההומניטרי של הערבים תוך התעלמות מן המצב ההומניטרי של תושבי שדרות היא סיוע למעשי הרצח. ממשלת ישראל היא שותפה מלאה לטרור הג'יהאדי ועל כך אין ויכוח. עד שממשלת ישראל כנסת ישראל ועם ישראל יעברו את המהפך המחשבתי הדרוש תמשיך שדרות לשמש כמטווח ברווזים, ובעד-בעד אשקלון יגיע במהרה בימינו לבאר שבע, אשדוד וראשון-לציון. אולי אז יקרה המהפך האמיתי, זה שלא קרה ב-1977.