בתחילת שנות השמונים נקלעו רבים מהקיבוצים בישראל למשבר כלכלי קשה ביותר. לא כל הקיבוצים השכילו לנהל את המדיניות הכלכלית שלהם בצורה ראויה ורבים מהם נקלעו למצוקה קשה, המשבר הקשה וההסדרים שבאו בעקבותיו הביאו ברבים מהקיבוצים לשינוי דרך ולאימוץ ערכים חדשים.
הבולט שבשינויים היה בחירה של מספר לא קטן של קיבוצים לאמץ תהליך שבסופו בחרו להתפרק מרצון ולהפוך לאחר תהליך הפרטה מכאיב לאגודות שיתופיות.
האגודות החדשות מנהלות ענייניהן באופן כזה שבו בהחלטות רוב קובעים את אופן החיים והחלוקה הכספית בין החברים. בהעדר קרנות ביטוחיות ובהעדר קרנות סוציאליות נדרשים רבים מהחברים לשאת באופן שוויוני בהוצאה הכספית של האגודה.
בעוד שהחוק קובע לרשויות מקומיות כללים ברורים בגביית מסים ובהם על-פי חוק ניתנת הגנה והפחתה משמעותית במיסי הארנונה ולכל אילו שמצבם הסוציו-אקונומי קשה. במקרה של אגודות המצב שונה. חוקי האגודות כפי שקיימים בישראל, מאפשרים לאגודה להטיל מיסים על חבריה ככל שתחפוץ.
הנכים החברים באותם אגודות מספרם קטן ואין בכוחם ליצור עבורם את ההגנות הדרושות וכך נכים חסרי כושר עבודה החיים מקצבות נמוכות מוצאים עצמם בהחלטת רוב של אותם אגודות (שאינם ניתנת לערעור) חייבים בתשלום בלתי סביר ביחס לרמת ההכנסה ונקלעים למצוקה כספית נוראית.
מבחן ההכנסה הנהוג לכלל הציבור, זה המעניק הקלות והתחשבות וסיוע אינו מתקיים בהגנות המצויות בתקנות אגודות שיתופיות והאגודות בחסות החוק מרשות לעצמם לנהוג ביד קשה ובחוסר התחשבות מינימאלי.
אחד מהנפגעים שהביא את הנושא לידיעתי זו הוא ג., נכה צה"ל, פגוע מלחמת יום כיפור, המתגורר בגפו בדירה קטנה בקיבוץ מופרט שבגליל העליון. ג. מתקיים למחייתו מקצבאות ולצערו הוא הנכה היחידי בקיבוץ שאינו עובד,
"אנו הנכים החיים באגודות, מצבנו קשה לאין ערוך משל נכים כמונו שחיים במקום אחר כלשהו במדינה. מקצבתנו הזעומה, גוזלת האגודה כל חודש סכום נכבד כמס", כך הוא מעיד.
על-פי החוק הקיים במדינה, אילו התגורר בכל מקום אחר, היה זכאי להנחה בארנונה בשיעור של 67% והיה נהנה מהגנה וקביעה של תשלום מקסימלי בשיעור שנקבע על-ידי משרד הפנים. לצערו הוא נדרש לשלם ובאופן שנקבע על-ידי האגודה סכומי כסף גדולים ללא מגבלה וללא שניתנת בידו הגנה. דבר המביא למצוקה כלכלית קשה מנשוא.
בהעדר חקיקה מתאימה אין לחבר באגודה דרך להתגונן ולהלחם במציאות הקשה שנוצרה עבורו. קריאתו לשינוי ראוי לה שתשמע ובקול רם.
