1. לצערי נמנעה התקשורת מלהביא לידיעת הציבור על מה ולמה התעורר הויכוח בנושא זה. לכן אני מוצא לנכון להדגיש כי הויכוח היה:
א. על מהותה של מערכת השפיטה.
ב. על אופן מינוי שופטים.
2. במכתב ההתנגדות אשר שלחתי לחברי הוועדה למינוי שופטים הבהרתי כי במערכת המשפט אסור כי המטרה תקדש את האמצעים, ואסור כי ימונה מי אשר הוכיח במעשיו בעבר כי אצלו פועל כלל הפוך: המטרה (כמו סילוק מהדרך של בר פלוגתא) מצדיקה נקיטה באמצעים פסולים (הטעייה בזדון של בית המשפט, הגשת כתב אישום כוזב, הכשרת ראיות אשר הושגו בדרך פשע).
3. בנושא של מהות מערכת השפיטה הדגשתי את עמדתי לפיה:
א. אסור כי מינוי לשפיטה ישמש כסידור עבודה לחברים, ללא כל קשר להתאמתם.
ב. אסור למנות לשפיטה טיפוס אשר המטרה מקדשת אצלו את האמצעים.
ג. אסור למנות לשפיטה טיפוס ישועי הרואה את הכל בשחור ולבן.
ד. אסור למנות לשפיטה טיפוס חסר יושר אישי.
4. מינוייה של הפרקליטה נאוה בן-אור לשפיטה היה נגוע בסדרי דין לקויים ביותר, והיה נפסל בכל מערכת תקינה, שכן:
א. הגשתי התנגדות, והנ"ל שלחה תגובה.
ב. דרשתי לקבל את התגובה כדי שאוכל להתייחס.
ג. השר הציע, כדת וכדין, לדחות את המינוי עד לקבלת תגובתי.
ד. הנשיאה של בית המשפט העליון נלחמה כלביאה על כך שקודם ימנו ואחר כך יקבלו את תגובתי.
ה. הצעת השר זכתה לארבעה קולות, וכך גם הצעת הנשיאה של בית המשפט העליון, כאשר אחד (השר בראון) נמנע.
ו. התוצאה היתה שהצעת השר נדחתה והוועדה החליטה על המינוי קודם לקיום דיון של ממש.
ז. מטבע הדברים הדיון אשר התקיים לאחר מכן, לאחר המינוי, היה "פורמלי" גרידא. התוצאה היתה זהה לתוצאה אשר הושגה בשלב המקדמי, קרי 7 נגד 2.
5. אם היה קורה כך בכל רשות אחרת היה בית המשפט פוסל את ההליך. אבל כנראה שלמועמדי הנשיאה של בית המשפט העליון יש דין משלהם.
6. אחרי שחברי הוועדה קיבלו את תגובתי, אשר הפריכה את טיעוניה של הפרקליטה נאוה בן-אור, טענה הנשיאה של בית המשפט העליון כי אסור לדחות את השבעתה לשפיטה משום שהיא כבר הזמינה את משפחתה לטקס.
7. הנשיאה של בית המשפט העליון הוסיפה וטענה גם כי לעניות דעתה אנשים אשר נמצאו זכאים בדין (הכוונה כנראה אלי) אינם כשרים לבקר את מערכת המשפט. לכשעצמי, בטוחני כי טיעון כזה משקף הטיית דעת מעוותת לחלוטין, וללא כל קשר אציין כי לטעמי גם מי שהורשעו בדין, או לא עמדו כלל לדין, יכולים לבקר את המערכת המשפטית.
8. לגופם של דברים - ולנימוקי התנגדותי למינוייה של הפרקליטה נאוה בן-אור לשפיטה - אציין כי:
א. כאשר הייתי ראש לשכת עורכי-הדין הבעתי ביקורת נוקבת על תפקודם של ראשי המערכת.
ב. הבהרתי כי גישתם משבשת את הסדר הדמוקרטי כאשר הם מנסים לנהל את המדינה לפי השקפת עולמם האישית.
ג. הבהרתי כי הם מנהיגים במדינה שיטת משפט אנטי דמוקרטית, אשר לא קיימת בשום מדינה בעולם.
ד. הצבעתי על כך שהליכים משפטיים ננקטים נגד אנשי ציבור שונים במטרה לסכל את מינויים לתפקידים שונים.
ה. הדגשתי כי התערבותם במידתיות החלטתם של גורמים אחרים מסרסת את שאר הרשויות.
ו. הבהרתי כי גישתם לפיה השופט יכול לפרש כרצונו כל חוק, ואף לשנות את הפירוש חדשות לפרקים, מעוותת את המערכת הדמוקרטית ומציבה את השופט בראש פירמידה מלאכותית.
9. התגובה לא אחרה לבוא כאשר הועמדתי לדין על בסיס כתב אישום כוזב, אשר ייחס לי, בין השאר, האשמות שווא בידיעה מראש כי אין בהן אמת.
10. הכוונה לכך שיוחסו לי האשמות לגבי אי-דיווח על הכנסות במטרה להעלים מס, וזאת בידיעה כי לא העלמתי כל הכנסות וכי מס הכנסה לא דורש ממני כל מס.
11. רק אחרי שנה של הליכים הזויים והכפשה תקשורתית בלתי פוסקת נגדי, כאשר אני מוצג אל עמוד הקלון כראש לשכה מעלים-מס (שכן כיהנתי אותה עת כראש לשכת עורכי-הדין), חזרה בה הפרקליטות, בעמוד האחרון של סיכומיה בכתב, מאישומים כוזבים אלו בציינה כי היא עושה כן "הואיל ובמשפט פלילי עסקינן".
12. אולם מי שהגיש אישומי שווא אלו במסגרת הליך פלילי, בידיעה מראש כי אין להם כל יסוד, היתה אותה פרקליטות.
13. אחרי שזוכיתי העמידו אותי לדין פעם נוספת, ועוד פעם נוספת, ואחר ששוב זוכיתי כבר התקרבה לסיומה כהונתי כאשר לשכת עורכי-הדין ומאז ועד עתה הניחוני רודפי ראשי לנפשי.
14. הטענות שלי נגד נאוה בן-אור בנושא רדיפתי האישית התמצו בשתיים:
א. היא נטלה חלק בהחלטה לייחס לי סעיפי אישום חסרי יסוד בידיעה מראש כי אין בהם ממש וכל מטרתם הינה להכפיש את שמי.
ב. היא הצליחה להשיג נגדי קיום של דיון לילי הזוי בבית המשפט העליון, בחצות הלילה, בטענות שווא כוזבות, אותן ציינה בכתב הערר החתום על ידה, כאילו צריך לחקור אותי מיידית בנושא חשוב כלשהו ובית המשפט המחוזי דן בנושא וסרב לבקשת הפרקליטות.
אלא, שהעובדות הנכונות היו כי בית המשפט המחוזי כלל לא דן בנושא, שכן לא ראה בו כל דחיפות. ברור כי אי-אפשר להגיש ערעור לבית המשפט העליון על הליך אשר לא נדון כלל בבית המשפט המחוזי, ולכן כתבה הפרקליטה נאוה בן-אור בכתב הערעור הכוזב כי התקיים כביכול הליך שיפוטי בבית המשפט המחוזי. בעברית פשוטה קוראים לכך מצג שווא.
מאז חלפו כבר 8 שנים והעניין "הדחוף" נעלם כלא היה אחרי שההצגה הלילית הסתיימה.
15. נושא נוסף בתלונתי נגד הפרקליטה נאוה בן-אור התבסס על דוח היועץ המשפטי לממשלה בנושא האזנות הסתר, שם צויין כי הפרקליטה נאוה בן-אור הנחתה את המשטרה לתמלל ולשמור כחומר מודיעיני מידע אשר הושג בניגוד לחוק ובניגוד לצו שיפוטי.
16. בעברית פשוטה קוראים לכך - הכנת תיקים נגד אנשי ציבור, כאשר במסגרת אותן הנחיות מדריכה הפרקליטה נאוה בן-אור את השוטרים מה לעשות לגבי אנשים שהם במעמד של "שר ומעלה", וכיצד לנקוט באנשים שהם במעמד של "שר ומטה".
17. היועץ המשפטי לממשלה ציין כי השוטרים אשר עסקו בהקלטות ובתמלילים הרגישו לא בנוח עם מעשיהם, אך נענו ע"י מפקדם כי העבירות הללו, של האזנה ותמלול שלא כדין ובניגוד לצוים שיפוטיים, נעשות ברשות ובסמכות.
18. כולנו זוכרים, בשאט-נפש, כי בתקופת הנ.ק.ו.ד ברוסיה, או השטאזי בגרמניה המזרחית, או אדגר הובר בארה"ב, נהגה המערכת להכין תיקים אישיים על אנשי ציבור כדי שאפשר יהיה לחסלם תדמיתית בעת הצורך, או לשלוט בהם כבובות על חוט בעת כהונתם.
19. חשבנו כי ימים אלו חלפו מן העולם, ולא העלינו על דעתנו כי יחזרו דווקא אצלנו. מינוי של הנ"ל לשפיטה הינו איתות ברור לממשיכי דרכה כי נקיטה באמצעים פסולים לא מפריעה לקידום.
20. הנ"ל פרשה סוף כל סוף מעבודתה בפרקליטות. אילו היתה משפטנית כל כך מוכשרת ודאי לא היתה מתקשה למצוא עבודה כעורכת דין.
21. אסור כי מערכת המשפט תשמש כסידור עבודה לפרקליטים כושלים אשר לא כיבוד החוק וזכויות האזרח לנגד עיניהם כי אם טינתם האישית לאזרח זה או אחר.
22. מינויה של הפרקליטה נאוה בן-אור לשפיטה הינו מעשה פסול, אשר פוגע קשות באמון הציבור במערכת השפיטה בכלל ובשיקול הדעת של הממנים לשפיטה בפרט.
