עיזבו אתכם מארבעים שנה לכיבוש. השבוע - ליתר דיוק היום - מלאו ארבעים שנה לאירוע חשוב בהרבה. ב-1 ביוני 1967, לפני ארבעים שנה בדיוק, יצא לאוויר העולם אלבום הרוק המשפיע ביותר על התרבות המערבית - ה"סרג'נט פפר" (או בעברית: תזמורת מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר), של להקת הביטלס.
מה לא נכתב ומה לא נאמר כבר על האלבום האלמותי הזה? אמרו שהוא השפיע על דורות של מוזיקאים, כתבו שהוא נחשב לאחד מאלבומי הקונספט הראשונים בתולדות המוזיקה המערבית, ציינו כי הוא מושפע מנטיית ארבעת חברי הלהקה להשתמש בסמים ועל כן הוא נשמע פסיכדלי ומיוחד מאין כמותו.
המתנה בגיל 8 בגיל שמונה קיבלתי מתנת יום הולדת מהוריי - קלטת (עוד לא היה אז דיסק ובטח לא איי-פוד) של האלבום "HELP" ("הצילו") של הביטלס. מאז, ובמשך כמה שנים, עברתי מסע ארוך ומסקרן שבו אספתי אט-אט את כל אלבומי הרביעייה המופלאה.
ישנם רגעים בחיים שבהם זוכרים במדויק את הרגשות והתחושות. השמיעה הראשונה של הסרג'נט פפר הוא רגע כזה. זכורה לי ההתרגשות מהשיר הראשון (Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band), שיר הנושא, אשר הוקלט כבהופעה חיה, המלווה בקולות של קהל. זכורים לי הצבעים והריחות שראיתי והרחתי כששמעתי את השיר Lucy in the Sky with Diamonds, שהתבסס למעשה על ציור שצייר בנו של ג'ון לנון, ג'וליאן, ולא - כך לפחות לנון טען - על ראשי התיבות LSD. זכורים לי היטב גם העצב והכאב בבלדה הנוגעת ללב She's Leaving Home, השמחה ב-When I'm Sixty-Four, התשוקה ב-Lovely Rita, ומעל הכל: ההצטמררות מהשיר A Day in the Life.
יום בחיים A Day in the Life (יום בחיים) הוא אחד השירים הטובים בתולדות המוזיקה. אין ספק בכך. שיר בן 40 שנה שמצליח לגלות כל פעם רובד מחודש בכל שמיעה ושמיעה. מדובר בשני שירים - של לנון ומקרטני - שצורף לשיר אחד. לנון שר את החלק שלו ומקרטני שר את החלק (הקצבי) שלו. התזמורת, אשר מנגנת את השיר עם חברי הלהקה, קיבלה הוראה ברורה מג'ון לנון ומג'ורג' מרטין (המפיק המוזיקלי האגדי של הרביעייה) בשני קטעים בשיר: לנגן מהתו הנמוך ביותר עד לתו הגבוה ביותר. המוזיקה, שנוצרה עקב הערבובייה והאנדרלמוסיה מכל הכלים, מעולם לא נשמעה קוהרנטית ומרגשת יותר.
האלבום שינה את פני המוזיקה הפופולרית. שירי האלבום זכו לאלפי גרסות כיסוי, להקות התחילו לחקות את טכנולוגיית ההקלטה שבו, העטיפה יצרה סטנדרט חדש ואף זיכתה את יוצרה בפרס הגראמי. קשה לומר אם האלבום הזה הוא האלבום האהוב עלי של הביטלס. דבר אחד ברור - האלבום פרץ דרך והגדיר מחדש מושגים כמו מוזיקה, הפקה מוזיקלית, הלחנה ומקוריות. האלבום הזה נחשב לאלבום המוערך ביותר בעיני מבקרי המוזיקה ולאלבום האהוב ביותר בעיני הקהל. לכן, לפני שאתם מציינים 40 שנה לכיבוש, קחו את התקליט/קלטת/דיסק של הסרג'נט פפר, הניחו אותו במערכת, עיצמו עיניכם, הישענו לאחור וחשבו על מה שמקרטני אמר בהתייחסו לסם LSD: "הוא פתח את עיניי". כעת, פיקחו עיניכם, הסניפו את ניחוחות האלבום וצאו לחוויה של חייכם.
