לאחרונה החל נושא אפשרות המלחמה עם סוריה בקיץ "לתפוס תאוצה" בעיתונות. היום (4 ביוני) פרסם ידיעות אחרונות ידיעה לפיה נתון ראש הממשלה תחת לחצי "בכירים" בצה"ל להידבר עם נשיא סוריה, אסד. העילה לניסיונות אלו נמסרה בכותרת הראשית: "משא-ומתן עם סוריה או חשש למלחמה בקיץ". על-פי הנמסר, בצה"ל בוחנים בדאגה את הצעדים הצבאיים האחרונים של סוריה, העלולים להתפרש כהכנות ליציאה לקרב. צעדים אלו כוללים בין היתר: האצה בעבודות הביצורים בגולן, והקדמת מועדי תמרוני הצבא הסורי לתקופה הקרובה; ולא בקיץ, כמקובל בצבא זה.
מכל מקום דווח בעיתון כי על-מנת למנוע הידרדרות לעימות בשל פירוש סורי לא נכון של כוונות ישראל, דאגה ישראל לשגר בשבועות האחרונים לסוריה מסרים מרגיעים. כמו-כן פורסם כי אולמרט מעכב את החלטתו בסוגיית המשא-ומתן עם סוריה, יצוין כי דווקא עיכוב זה, על כל ההיגיון המדיני שבו, מהווה למעשה ,מבחינת סוריה, "הוכחה" ל"חוסר רצינותה" של ישראל להמשיך במשא-ומתן על הסכם שלום בין המדינות.
האמנם מתגבר שאון צחצוח החרבות בדמשק? אין ספק כי יש אירוניה מרה בעיסוק בשאלה זאת בעיתוי הנוכחי; שהרי השבוע ימלאו ארבעים שנה למלחמת ששת הימים, אשר פרצה כזכור עקב שקר סובייטי לפיו ישראל מתכננת לתקוף את סוריה.... מכל מקום יש לבחון את השאלה בהיבט רחב יותר.
ההתעצמות הסורית: עובדתית צבא סוריה אכן נמצא בתהליך מואץ של התעצמות במספר מרכיבי עוצמה חשובים. סוריה רכשה כמויות גדולות של טילים מונחים נגד טנקים, ציוד זה ערך "הופעת בכורה" מוצלחת במלחמת לבנון השנייה.
בתחום הנ"מ: סוריה רכשה מערכות מתקדמות מרוסיה. סביר מאוד להניח כי חלק מהמימון בא מאירן. רכש זה מעיד כי סוריה תנסה לקזז או להקהות במידה ניכרת את עליונות חיל האוויר הישראלי.
המערך הרקטי: סוריה בנתה מערך מאסיבי של טילי קרקע קרקע, ורקטות ארוכות טווח. מלחמת לבנון האחרונה הוכיחה כי שימוש בנשק רקטי, ואפילו לא שימוש מאסיבי, יכול לשתק בקלות יתירה, שליש ממדינת ישראל, ולגרום לנזקים כלכליים ומוראליים כבדים ביותר לישראל. בעיני סוריה נשק זה , על שתי זרועותיו, מהווה משקל נשק ואיזון חשוב לעליונות האווירית המוחלטת של ישראל.
הברית עם אירן והחיזבאללה: יתכן כי בעת מלחמה עם סוריה, תתקל ישראל בסיוע אירני מגוון לסוריה בתחומים כגון: אספקת נשק , תחמושת, חלפים ואולי אף דלק. תתכן פריסה מסוימת של כוחות אירניים בסוריה בדגש על כוחות מ"משמרות המהפכה"; ואולי ישראל תתקל במטחי טילים אירניים לסוגיהם מאירן גופא. בנוסף על האמור מעריך צה"ל כי בכל עימות יצטרף החיזבאללה לצד הסורי, ליצירת לחץ נוסף על ישראל בצפון.
יתכנו מספר תסריטים לעימות בין שתי המדינות: הראשון: מלחמה כוללת בגולן בה תביא סוריה לידי ביטוי ממצה את עוצמתה הצבאית. פירוש הדבר נזקים חומריים קשים, ואבידות כבדות בנפש בעורף בישראל. סביר להניח כי בשוך הקרבות יחל משא-ומתן מדיני.
התסריט השני: מלחמה מוגבלת/מחטף ברמה. לפי תסריט זה סוריה תתקוף במטרה "לשבור" את הקיפאון המדיני על-מנת לזכות בנתח קרקעי כלשהו בגולן, עליו תגן "בחירוף נפש", תוך התעלמות מופגנת מאבידותיה. בתום הקרבות ובהנחה שההישג ישמר, תוכל סוריה להגיע לשולחן המשא-ומתן עם מה שיתפרש אצלה כעמדת כוח. תסריט זה דומה למדי למה שהתחולל בחזית המצרית במלחמת יום כיפור.
התסריט השלישי: פתיחה במלחמת גרילה בגולן על-ידי ארגוני חזית למיניהם (פלשתינים או דרוזיים), במטרה ל"חמם" את הגזרה, ולגרור את ישראל, אולי, למלחמת התשה או למלחמה כוללת שבסופה יחל דיון על עתיד הגולן.
האמנם הכנות לעימות? מול תסריטים ואופציות אלו עומדות אפשרויות נוספות המעידות כי יותר משסוריה שואפת לצאת לקרב עם ישראל, היא נגררת למעשה אחרי מעשי ישראל:
לאחרונה ישראל מתרגלת כוחות בצפון. תמרונים אלו הינם בסדרי גודל "כבדים"- חטיבות ואוגדות כולל שימוש ביחידות מחיל האוויר. סביר כי תרגילים צבאיים אלו מפורשים על-ידי מקבלי ההחלטות בדמשק כהכנות ישראליות לתקיפת סוריה. מה שמסביר את תמרוני הצבא הסורי.
התבצרות: נמסר כי סוריה משפרת את ביצוריה בחזית הגולן. עבודות ביצורים ככלל מעידות דווקא על העמקת העיסוק בתחום ההגנתי.
ההצהרות הסוריות: חלק מההצהרות היו בוטות ומאיימות, הן באו מדוברים בכירים, אך ככל הנראה, לא בכירים בתוך מעגל מקבלי ההחלטות בדמשק. דווקא הצהרת בשאר בנאומו בפני מועצת העם מעידה על בחירה סורית מודעת בדרך המו"מ, אך השארת האופציה הצבאית פתוחה.
סיכום: רפול המנוח אמר פעם כי הוא יושן עם עין פקוחה. \עם זאת אין להוציא מכלל האפשר כי פניה של סוריה אינם למלחמה כלל ועיקר. זאת, למרות ההתעצמות הצבאית המרשימה, וההתלהמות המילולית מדוברי המשטר.כל אלה אינם מעידים על רצון סורי להלחם בישראל דווקא; אלא, אולי, על רצון סורי לפתוח במשא-ומתן מדיני, אך בניגוד לעבר, ממה שנתפס על-ידי דמשק כעמדת כוח סורית.
