מאז ה-20.05.2007 נלחם צבא לבנון באזור מחנה הפליטים נהר אל בארד בצפון לבנון במליציית "פתח אל איסלאם". מפקדה, הירדני שאקר אל עבסי, נידון למוות בירדן שלא בפניו על חלקו ברצח דיפלומט אמריקני, לורנס פולי, ב-28.10.2002. הוא ברח לסוריה נעצר שם ושוחרר, עם סגנו, בתחילת 2006. סמוך לכך צץ במחנה נהר אל בארד.
על הרקע הזה לא יכול להיות ספק שפתח אל איסלאם פועל בשליחות סוריה שהיתה נחושה למנוע מלבנון לפנות לאו"מ בדרישה להקים בית דין בינלאומי לרצח ראש הממשלה הלבנוני לשעבר רפיק חרירי בבירות ב-14.02.2005 - משפט שכנראה יוליך את האשמה לארמון הנשיאות בדמשק.
משקיבלה מועצת הביטחון ביום רביעי האחרון (30.05.2007) החלטה להקים את בית הדין, נחושה סוריה למנוע את דיוניו אבל בעיקר להפיל את ממשלת פואד סניורה, למשוך את הבקשה חזרה, למנוע מהעדים את היכולת להעיד ומארה"ב לבחוש בענייני לבנון. המאבק בנהר אל בארד הפך מתקרית מקומית למאבק בינ"ל על הישרדותה של ממשלת לבנון בקווים החוצים את כל המזרח התיכון: אירן, סוריה וגרורותיהן מול המדינות הערביות המתונות והמחנה הפרו אמריקני.
כרגע צבא לבנון מאוחד ונחוש מול פתח אל איסלאם. יש שנאה כללית וחוצת עדות בלבנון נגד הפלשתינים המואשמים בהרבה מצרותיה של לבנון. ארה"ב, כמנהגה, מחישה כרגע ציוד ותחמושת למחנה תומכיה בלבנון. עם זאת, צבא לבנון ברובו, בייחוד הדרג הלוחם, מורכב משיעים שנאמנותם לא ברורה. יתכן מאוד שהם נאמנים לנאסראללה יותר מאשר לממשלת לבנון ולכך לארה"ב אין פתרון.
יש, לכן, ספק גדול אם צבא לבנון מסוגל להילחם באותה לכידות בכמה מחנות פליטים במקביל. האם צבא לבנון ישמור על לכידותו כאשר גם החיזבאללה וגורמים פרו סורים אחרים, כולל במחנה הנוצרי, יצטרפו למאבק באופן כלשהו. חסן נאסראללה מזכ"ל החיזבאללה כבר הזהיר לפני שבוע את ממשלת לבנון מכניסה פיזית למחנות הפליטים הפלשתינים והוסיף -"צבא לבנון לא צריך להיות מעורב, בשם ארה"ב, במאבק באל-קאעידה". באמתחת המחנה הפרו סורי בלבנון עוד אמצעים רבים החל מהרחבת הלחימה לכל מחנות הפליטים בלבנון דרך בהפעלת תומכיהם בהפגנות המונים ועד מימוש כוחו הצבאי של החיזבאללה.
כל רגע יכולה להתחולל בלבנון התדרדרות קשה, שממשלת פואד סניור תקרוס וארה"ב תנחל עוד מפלה קשה במזה"ת שתרסק את יכולת הפעולה של בית הדין הבינ"ל לרצח רפיק חרירי ותחזיר את סוריה, בדלת האחורית, להיות בעלת הבית היחידה של לבנון.
ארה"ב, המותשת פוליטית, יכולה כמובן להשלים עם מפלה אפשרית. היא יכולה לנסות לגייס תמיכה ערבית ואולי אפילו לנסות להשתמש בכוח האו"מ הגדול בלבנון כחוצץ בין מחנות הפליטים לצבא לבנון. התסריט שארה"ב, היה ותקלע למצוקה, תבקש מישראל להוציא למענה את הערמונים מהאש ושישראל, באמתלה כלשהי, תכה בחיזבאללה או תרסן את הסורים הוא מוחשי ואפשרי.
כרגע מלחמה בקיץ הקרוב מול חיזבאללה וסוריה בלבנון אפשרית מתמיד. השאלה היא האם הממשלה מוכנה למצב, האם הגדירה לעצמה את סכנותיו, מה תעשה בהתדרדרות מהירה בלבנון היוצאת משליטה, וכיצד תתייצב מול ארה"ב. מניסיון השנה האחרונה ומהתנהלות הממשלה מול שדרות - הממשלה עוד עסוקה בעדות האחרונה של ציפי לבני. נראה שהשאלה מי ינצח בפריימריז בעבודה מטרידה את ראש הממשלה הרבה יותר מהתרחבות הלחימה בלבנון לעין אל חילווה.
