ימים קשים אלה לשדרות ויישובי עוטף עזה, כאשר עשרות טיל קאסם נוחתים עליהם מדי יום, ישנם הרוגים ופצועים, התושבים מפונים ומתפנים מהעיר, מי לעיר האוהלים של גאידמק ומי בסיוע הממשלה למקום אחר וחלקם אף מאיים לנטוש את שדרות לצמיתות. ריבונות המדינה נפגעת קשות ומצב הרוח הלאומי במשבר בגלל חוסר האונים. כרגע חרף מאמצי צה"ל המרובים התקיפות והחיסולים, אין פתרון לבעיית הקאסמים.
אמנם מנהיגינו ונבחרנו שועטים לשדרות ומרבים לבקר בה, אך בסופו של יום, הם חוזרים לביתם והתושבים נשארים לבד במצוקותיהם ואנחותיהם. מומחים ופרשנים אומרים שרק הסדר מדיני יביא לפריצת דרך והפסקת ירי הקסאמים, אך טיבם שהם מתמשכים לאורך זמן רב אם בכלל ומה עד אז?
נשאלות השאלות, מה עוד אפשר לעשות למען שדרות שתחזיק מעמד? אכן, יש עוד דבר לעשות לאיחוד השורות והמורל הלאומי, וזאת יש לעשות מיידית כל עוד נוחתים הקאסמים בשדרות וביישובי הסביבה, בעיקר בתחום התמיכה המוסרית של המנהיגות ושל נבחרי ציבור בארץ.
מהי בעצם מנהיגות? מנהיגות היא מערכת של יחסים דינאמיים, המבוססת על הדדיות ועל מטרה משותפת בין מנהיגים ובין שותפי תפקיד להשגת תוצאות רצויות וממשיות, ושבמהלכה מגיעים הצדדים לדרגות גבוהות יותר של הנעה והתפתחות מוסרית" (Gemmy Allen, 1998).
ולכן, על המנהיגות במדינה ועל נבחרי הציבור להטות שכם מוסרי ולהגיע ולהתגורר פיזית בהתנדבות בשדרות ובאותם ישובים נפגעים לתקופת מה ברצון ובכנות לסייע כאחד, על-מנת לשמש אות ומופת לתושבים המודאגים המשדרים אותות מצוקה.
והחשוב מכולם להראות לכל העולם את הלכידות והנחישות של אומה במצור. הדבר גם יאותת בבהירות יתרה ובגלוי לחמאס וארגוני הטרור האחרים ולוועדות ההתנגדות למיניהם, שלא ניתן לשבור את שדרות ואין מפנים כאן ישובים.
ומדיבורים למעשים - הצעה אופרטיבית יש לפעול ולהתארגן באמצעות משרד ראש הממשלה ולפנות למכלול נבחרי הציבור, לבכירים במשק, שהם תופסי משרות בכירות בממשלה, במשק ואנשי אקדמיה, לבוא ולהתגורר בשדרות וביישובי הסביבה באופן זמני עד יעבור הזעם. ממש להכריז על מצב חרום לאומי בנושא, ולמי הכוונה:
- שרי ממשלה וחברי כנסת שקיבלו את קולותיהם מהציבור. אומנם שר הביטחון כבר גר שם במקרה, אבל מה עם שר הרווחה, שר לתשתיות, שר לביטחון פנים? ועוד.
- .מנכ"לים של משרדי ממשלה ומוסדות ממלכתיים כמו מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ועוד...
- אלופים בצה"ל בשרות קבע, ובעלי תפקידים לעניין כמו: אלוף פיקוד מרכז, אלוף פיקוד העורף, מפקד המחוז הצבאי במרחב וקציני מטה ועוד.
- ניצבי המשטרה ובעלי תפקידים כמו מפקד המחוז הדרומי, מפקד המרחב, מפקדי תחנות, קציני מטה ועוד.
- ראשי הכלכלה במשק כמו מנכ"ל טבע, מנכ"ל אוסף, מנכ"ל שטראנס, מר תשובה למשל, ואחרים...
- פנסיונרים בשרות המדינה החיים מפנסיה תקציבית ואחרת, כמו, רמטכל"ים ואלופים (בדימ.) (ראה דוגמא את יצחק מרדכי), שרים לשעבר וחברי כנסת, ראשי זרועות הביטחון לשעבר ועוד.
- לחיזוק הרוח והנפש, מעולם האקדמיה בארץ, כמו ראשי אוניברסיטאות, פרופסורים ידועים בעלי שם עולמי, סופרים ואנשי רוח ועוד.
- ועוד רבים אחרים, ודווקא ידועים שקצרה היריעה מלהכיל.
מה הם יביאו עמם לשדרות? -ראשית, תמיכה ודוגמה אישית ומוסרית שהיא מעודדת לכל הדעות.
-הרגשת ביטחון לתושבים ושהם לא לבד.
-טיפול בענייני התושבים כל אחד בתחום משרדו או מומחיותו, גם קידום וטיפול אישי, תמיד כשקרובים ומכירים, הטיפול יותר אפקטיבי.
-העתקת פעילויות מתבקשות כמו, ישיבות ממשלה, כנסת, ישיבת ועדות פרלמנטריות ואחרות, וכן פעילויות עסקיות, תחומי תרבות והווי ועוד רבות אחרות, הכל כמובן במגבלות ביטחוניות. וכל עזרה ממשית והכרחית אחרת הנראית לעין לתושבים. במגוון רחב שלאפשרויות ויד הדמיון.
-דבר זה יביא גם להגדלת האוכלוסיה בשדרות, אפילו באופן זמני, גם איוש דירות ומבנים ריקים, ישפר את הרגשת התושבים לעין ערוך.
הדבר נכון גם שתפסק האש ויחלו בפעולות השיקום, ואזי לבטח דרושה עזרתם של המנהיגות. למותר לציין, שאת פעילותם זו תעלה התקשורת על נס, יהיה לה עניין לדווח על כך וגם האחמ"ים יצאו נשכרים.
אפשר שהמעשה יעשה, על ידם חופשית וספונטנית, אך חשוב שתהיה הכוונה ממשלתית בגל חשיבות הנושא וצו העשה. לכן דרוש שמנכ"ל משרד ראש הממשלה ירכז זאת, כדי ששהות של האחמי"ם בישובים אלה והחיכוך עם התושבים, תחזק את רוחם ותעודדם בפרט שכל בוקר בצאתם לתפקידיהם בעבודתם והחזרתם בערב, התושבים יחושו ויראו שהם עמם.
יאמר, ומה עם הסיכון? נכון, יש גם סיכון, אך המנהיגות נדרשת גם להסתכן, המדינה הרי משלמת להם גם על כך. יש הרי סיכון גם בנסיעה בכבישי הארץ.
דרוש רק ליזום זאת!
