באחד מנאומי הפרישה שלו ועל-מנת להגן על עצמו מפני הטענה שהוא אנטי ציוני ופוסט יהודי אמר אהרן ברק שהוא בעד חוק השבות, אולם מיד הוסיף: בתנאי שחוק זה אינו מפלה, ובזאת כדרכו הוא כבר הזמין בג"צים שינגסו בחוק השבות צעד בצעד.
אבל נניח שברק הוא כאילו לא נגד חוק השבות, ונשאל עצמנו האם כל יהודיותה של מדינת ישראל צריכה להתמצות רק בחוק השבות. מקובל לומר שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית וכדמוקרטית היא שוויונית בכל. לדעתי, לומר שישראל היא יהודית ודמוקרטית ומיד בנשימה אחת להוסיף שהיא גם שוויונית, זו סתירה שיש להכיר בה על-מנת שנוכל בדעה ברורה ובגלוי לומר שישראל כמדינתו של עם ישראל אינה יכולה, כל עוד חפצה היא להיות ביתו הלאומי של עם ישראל, להיות שוויונית בכל.
למעשה הסתירה הזאת כבר הוכרה על-ידי בית המשפט העליון שתמיד בעניינים עקרוניים הכריע נגד המדינה היהודית כדת וכלאום ולטובת זו הדמוקרטית. השופט ברק אף אמר באחד הבג"צים שהוא לא יקבל טיעונים לאומיים ישראלים.
לכן נראה לי שהגיע הזמן לפזר את אי הבהירות הרובצת על המונח יהודית ודמוקרטית, שבפועל תמיד מוכרעת על-ידי בית המשפט העליון לטובת הדמוקרטית, ולומר בקול גדול וללא חשש: במדינה יהודית ודמוקרטית אין שוויון מלא בכל התחומים. וכיוון שמדינת ישראל היא ביתו הלאומי של עם ישראל, לכן דרושה חקיקה מפורשת המעדיפה בתחומים מוגדרים היטב את הישראלי על בני עמים אחרים וביחוד על הפלשתינים.
חקיקה מדוייקת זו דרושה לה דיון ציבורי מקיף ללא כל חשש למה יאמרו הגויים, וללא כל מורא בפני האשמות בגזענות. גזען הוא מי שמנסה לנצל את הדמוקרטיה על-מנת לנשל את עם ישראל מארצו, וכצעד ראשון לעשותו למיעוט בארצו, בכל מיני טיעונים של זכויות אדם.
כבר עתה ברור שאחד החוקים האלה שצריך להיות חוק יסוד על, ידבר על זכותו של עם ישראל להיות רוב גדול בארצו ועל אי חוקיותה של כל דרך המנסה לפגוע בזכות זו.
