שמעון פרס כבר זכה לשמוע הרבה פעמים מחיאות כפיים סוערות, אך לא בטוח שהוא האמין כי יבוא היום ומחיאות הכפיים יישמעו לכבודו במליאת הכנסת, ועוד מחברי כנסת שרבים מהם לא נמנים על חסידיו הגדולים. מחיאות הכפיים רק התגברו כאשר עמד באולם שאגאל לפני נאומו הראשון כנשיא מדינת ישראל והוא התרגש. חיוכו היה רחב ודיבורו שקט, מכריח את הנוכחים לשמור על דממה כדי לשמוע את האיש הנמצא על פסגת העולם.
כשעתיים לפני כן, לא הסתירו שלושת המועמדים את המתח וההתרגשות כאשר עמדו עם תומכיהם, כך לפחות קיוו, לפני התחלת ההצבעה שתקבע מי יהיה נשיא המדינה הבא. שמעון פרס עמד כתף אל כתף עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, וחברים מסיעת קדימה. ראובן ריבלין הוקף באנשי ליכוד וקולט אביטל נתמכה בשר הביטחון היוצא, עמיר פרץ וח"כ זהבה גלאון.
רגע לפני שדליה איציק פתחה את הישיבה המיוחדת לחצו שלושת המועמדים ידיים בדרך שאמורה היתה להעיד על הבאות. ריבלין וקולט הטריחו עצמם עד לשולחן הממשלה כדי לזכות בלחיצת יד מהנשיא המיועד, וביניהם החליפו נשיקה ולחיצת יד חמה. מייד לאחר הצבעתם של שלושת המתמודדים, צעק ח"כ צבי הנדל: רובי, כרגע זה שוויון".
השוויון לא החזיק מעמד זמן רב כאשר מאה ועשרים חברי כנסת ניגשים לקלפי שהוצב לצד בימת יושב-ראש הכנסת, מכניסים את הפתק שעליו שם המועמד המועדף עליהם, משלשלים אותו לקלפי, יוצאים וחוזרים למקום מושבם. התהליך ארך לא מעט זמן, במיוחד בכנסת בה חברים לא מעט גמלאים. לכן, מצאו המצביעים עיסוקים מעניינים, מי יותר ומי פחות, על-מנת להעביר את הזמן עד להכרזה ההיסטורית. ח"כ מיכאל (ליכוד) פתר תשבצים ונעזר לעיתים בחברי הכנסת שמסביבו, אחרים קראו מסמכים ורובם הצביעו ויצאו להתאוורר במזנון הכנסת שהיה עמוס לעייפה.
התהליך המייגע הגיע לסיומו ולאחר סיבוב ההצבעה השני שהפך לפורמלי בלבד, עלו חברי סיעת קדימה מאולם שאגאל לחדר הדיונים של סיעת קדימה. ראש הממשלה, שרים וחברי הכנסת אמורים היו לקיים ישיבה חגיגית לכבוד הניצחון ההיסטורי, אך לוח הזמנים התעכב משום שהנשיא החדש היה עסוק בקבלת ברכות ממלך ספרד. שוב התברר מעמדו המיוחד של פרס בעולם, ואולמרט, שישב לצידו של פרס, לא הסתיר את חיוכו, כמו גם רוב חברי הכנסת, מהאירוע הייחודי. פרס הודה בסבלנות למלך, צחק עימו, חלק עימו בתחושותיו הראשוניות מההשג המרשים ולבסוף רמז לו, בעדינות, כי עליו לסיים את השיחה.
