בבניין המשרדים שלנו בתל אביב מצוי היה לו בית קפה קטן שהפך במרוצת הזמן למסעדה. כשדומיניק, הצרפתייה הבלונדינית בעלת המסעדה הקטנה, החליטה יום בהיר אחד למכור אותה, היה זה לפני כשנה, דרשו שני האחים שרכשו אותה, המשקיעים החדשים ששלמו כסף לא רב, "לחפוף" עמה במשך כחודש ימים. להכיר את המנות, את הספקים, את הלקוחות, את המתחרים ואת הקופה הרושמת.
כשבעל המכולת השכונתית שלי, העביר את הניהול במכולת הקטנה למשקיע חדש, הוא לא הסכים לעזוב מבלי "לחפוף" עם המשקיע במשך למעלה מחודש ימים. הוא ראה במכולת שלו, שאותה טיפח במשך שנים, תמצית חייו- עולם מלא ולא רצה לראות, חלילה, שתנוהל באופן שרלטני. מוסר עבודה קוראים לזה. אכפתיות. רגש. דאגה. גדלות ראש.
כשבמשטרה "חופפים" קצינים בכירים עם מחליפיהם, ה"חפיפה" אורכת שבוע אולי אף יותר. בדקו כמה זמן "חפפו" מנכ"ל טבע היוצא, ישראל מקוב, עם מנכ"ל טבע החדש, האלוף ינאי.
אבל עם מסכן ואומלל שלי, במשרד הביטחון שלכם נתקיימה זה לא מכבר "חפיפה" בת שעתיים במשכן הכנסת בירושלים. השר העילוי פרץ העביר לשר הביטחון ("מר השתניתי") אהוד אודי ברק את שרביט ה"פיקוד" על המשרד החשוב, הרגיש והמורכב ביותר במדינה, והכל במשך 120 דקות. שיטת זבנג וגמרנו. בליץ. חיש חש. צ'יק צ'אק. גומרים - הולכים. אתם מבינים את זה?
אסטרטגיה. טקטיקה. טילים. מטוסים. אטום. תקציבים. אמריקה. אירן. חיזבאללה. חמאס. אש"פ. שבויים. נעדרים. עזה. סוריה. מצרים. ירדן. נשק כימי. עורף. הכל, בכל מכל - שעתיים ברוטו עאלק.
אכן, במשקפת יודע היטב ברק להשתמש ואין צורך "לחפוף" לו הורדת המכסים מהמשקפת בטרם תשקיף על האוייב...אבל בכל זאת - שעתיים...? דאחיל ראבק.
כשהביטחון נראה כמו שהוא נראה אין במה "לחפוף", כשאתה אינך מסיר את הכיסוי מהמשקפת שלך, על מה "תחפוף"? ככל שמשכה של "חפיפה" קצר יותר משמע - לא עשית כלום. אין לך כלום: אין מידע, אין מודיעין, אין טאקטיקה, אין אסטרטגיה. אין לך בעצם מה להעביר לבא אחריך. התופעה, לפיה נתבצעה "חפיפת" תפקידים במשך שעתיים בלבד, מדברת בעדה ומצביעה אודות הרקב והחולי אודות המום והכלום.
מדינת "חפיף" אנחנו. מדינת "פלקל". מחפפים שעתיים - חפיפה בחפיף. כך נראים השרים שלנו. חוצפה. ראש קטן. חוסר אכפתיות. שערורייה. חברי ועדת וינוגרד וועדת זיילר יחד - מתפוצצים כעת מצחוק במשך יותר משעתיים...נאחל לשרים כולם: יאללה תתחפפו כבר יה חפיפניקים - ובלי לחפוף.
