ראש בראש, נגד בומבך

גיא רון בן ה- 45, נשוי ואב לארבעה, בוגר הפקולטה משפטים באוניברסיטה העברית, דוגל ב"קידום נשים עורכות דין לא מתוך תפישה של 'העדפה מתקנת, אלא מתוך הערכה לכישוריהן וליכולותיהן". בהתאם לגישה זו נבחרו ארבע נשים מסיעת "לשכה אחרת" לתפקידים בכירים בלשכה [יו"ר ועד מחוז תל אביב, יו"ר ועד מחוז חיפה ויו"ר המועצה הארצית]. הגישה השוויונית לעמיתותיו למקצוע זיכתה את גיא רון בתמיכה נלהבת מצד שורה ארוכה של עורכות דין ובראשן עו"ד אורנה לין יו"ר המועצה הארצית. בברושורים שהפיצו כותבות תומכות גיא רון: "אנו פועלות בלשכת עורכי הדין עם יורי גיא רון לצדו ובמחיצתו כבר כ-12 שנים ויכולות להעיד על מחויבותו ומסירות לקידום והעצמת נשים בכלל ועורכות דין בפרט".

אחד הנושאים המרכזיים שלדעת גיא רון חובה על ראש לשכת עורכי הדין שייבחר לטפל בהם הוא נושא פרנסתם של עורכי דין וקביעת גבולות הכניסה למקצוע. זאת עקב הנתונים במצביעים על כך שבישראל יש כיום עורך דין אחד לכל 200 בני אדם. הצבת מחסומים גבוהים לכניסה למקצוע לשם מניעת ההצפה עשויה, כך הוא מדגיש, להיתקל בחוק חופש העיסוק. "לצערי, הבטחות בנושאי ההצפה והפרנסה, שמפזרים המועמדים לראשות הלשכה, אינן אחראיות" הוא אומר. עם זאת, יש לדעתו צורך לערוך שינויים בתהליך הכניסה וההשתלבות במקצוע. הוא מזכיר שזה כמה שנים שמסקנות דוח ועדת גרסטל מונחות על שולחן הציבור ואינן מיושמות: "הוועדה קבעה פה אחד שצריך לשנות את מתכונת הבחינות במשפטים ואת משך זמן ההתמחות, ויישום המסקנות עשוי לתרום לפתרון נושא ההצפה. ראש לשכת עורכי הדין, במסגרת סמכויותיו, יוכל לנהל מאבק איתן ליישום המסקנות ולנסות לפנות לכנסת על-מנת להסביר לח"כים את חשיבותן ולדרבן אותם לפעול בעניין זה". בעניין הפרנסה, מציע גיא רון דרכים "בלתי פופוליסטיות" כדבריו, להגדיל את מקורות הפרנסה של עורכי דין, שחלקן יושמו על ידיו בתוכנית "שכר מצווה". בנוסף הוא מציע לפעול להגדלת מאגר המשרות בשרות הציבורי בהן נדרשת השכלה משפטית, לקבוע כללים לחלוקה צודקת של תיקים בין עורכי דין, וכן על-ידי מיסודו של חוק בוררות, שיאפשר העסקתם של עורכי דין כבוררים.

גיא רון נבחר כמועמד סיעת "לשכה אחרת" לראשות לשכת עורכי הדין, לאחר שעו"ד ד"ר יורם דנציגר פרש מהמירוץ. לאחרונה נטען כי לכן, הוא אינו יכול לדון במועמדותו של דנציגר לכהונת שופט בבית המשפט העליון, במסגרת חברותו בוועדה לבחירת שופטים בישראל. מנגד טוען גיא רון כי קשריו עם דנציגר אין בהם אפילו כדי לעורר חשד של ניגוד עניינים. המחסור בשופטים הוא, לדעתו, אחד הנושאים היותר בוערים במערכת המשפט. מחסור זה יוצר כדבריו "עומס בלתי נסבל על בתי המשפט וגורם לעיוותי דין ופגיעה בערכי הצדק. לפי חישוב שערכתי יש צורך בתוספת של 300 שופטים ולצערי פתרון הבעיה מתעכב. ראש ממשלת ישראל מינה שר משפטים, שעל-פי מה שהוא כתב ואמר, אפשר לומר שהוא המבקר הזועם ביותר של נשיאת בית המשפט העליון. חלק מזה נובע ממניעים לא עניינים, אבל התוצאה היא ששני בעלי התפקידים החשובים הללו, מתקוטטים ביניהם, לפעמים כמו ילדים קטנים, על מימוש סמכויות התלויות בהסכמה של שניהם והם שוכחים מהבעיה האמיתית של מערכת המשפט בארץ, שהיא המחסור בשופטים. עקב היחסים ביניהם הם אינם מתייצבים יחד ודורשים יחד, בתמיכת בית המשפט העליון, להעלות את הבעיה על סדר היום ולהציב לפני האוצר דרישה חזקה וברורה לתוספת תקציב לפתרון הבעיה. כל עולם המשפט עומד מאחורי הדרישה לתוספת שופטים, אבל המערכת עומדת מפולגת מול האוצר".

גיא רון אינו מתייצב אוטומטית לא בעד ולא נגד הרפורמות של שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן: "לדעתי צריך להתייחס קונקרטית לכל רעיון" הוא אומר. הוא מוכן לומר במפורש כי אינו אוהב את ההשתלחות של פרידמן במערכת במשפט ומזכיר כי פרידמן עצמו גילה כשל רציני במינוי דיינים בעלי גוון אחד וללא כישורים מתאימים לבתי הדין הרבניים. בנוסף הוא מתנגד להצעתו של פרידמן לעגן בחוק יסוד את השפיטה: "בעניין חוק יסוד השפיטה, אני פשוט חושב שמוטב לא להעלות את החוק בכנסת. חוק כזה אתה יודע איך תיכנס איתו לכנסת, אבל אתה לא יודע איך הוא יצא בסוף. במצב הקיים במערכת המשפט ובכנסת, אני חושב שזה מסוכן להעלות את החוק". נושא נוסף שהעלה פרידמן, הפרטת הפרקליטות, זוכה להתנגדות רבתי מצד גיא רון: "הפרקליטות צריכה עוד 100 תקנים ולא הפרטה. יש סכנה בהוצאת סוגי ייצוג מידי המדינה לשוק הפרטי".

בנוסף לתוכנית "שכר מצווה" ייסד גיא רון מסגרת משפטית נוספת, בעלת משמעות חברתית: "מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם". מסגרת זו עוסקת במתן שירותים משפטיים חינם, לאנשים שהכנסתם חורגת במעט מרמת ההכנסה המזכה בסיוע משפטי ממלכתי. בראשית הדרך, בשנים 2002-2003, התבצעה פעילות המרכז במשרדי "אדם" עורכי דין בהם גיא רון הוא מנהל שותף. החל משנת 2004 עברה הפעילות לפעול באמצעות עמותת מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם והצטרפו אליה משרדים של עורכי דין מובילים. מרכז חיים כהן עובד בתיאום עם גופים וולונטריים שמפנים אליו תיקים שונים בתחום עיסוקם. כך למשל עסקה העמותה בשמירה והגנה על זכויות ניצולי שואה, הגנה על מורשעים חפים מפשע, סיוע לתלמידים מהמגזר הבדואי ולתלמידים עולים מארצות חבר העמים, שאינם מודעים למערכת המשפט הישראלית. כמו כן, עוסק המרכז בהפצת נושא זכויות האדם בקרב קהלים שונים כגון תובעים משטרתיים ותלמידי תיכון בכיתות הגבוהות. גיא רון מציין בסיפוק כי תוכנית "שכר מצווה" ופעילות מרכז חיים כהן, הפכו את מתן שירותים משפטיים פרו בונו לאוכלוסיות מוחלשות, לנושא שנמצא בסדר היום של משרדי עורכי דין.