ועדת-ערר הינה בית משפט, שאליו פונה אזרח החולק על החלטת פקיד. יש ועדות-ערר למיסים, רשיונות, הקצאות...אולי מאות סוגים, מי יודע? תעלומה!
ועדות-הערר מתחלקות לשני סוגים. 17 מהן מוגדרות כ"בתי-דין מינהליים" ומסתופפות תחת "חוק בתי-דין מינהליים" (ועדות-ערר למס-רכוש, מע"מ, מים, אימוץ ילדים ועוד). כל היתר, כגון ועדת-ערר לארנונה, הן פשוט "ועדות-ערר", שמעמדן נקבע בחוקים הרלוונטיים, אך לא ברור בדיוק באילו מסגרות הן פועלות ומי מפקח על פעילותן.
יש לי "היסטוריה" עם הנושא. עמותת נפגעי מס רכוש (נמר) שבראשה עמדתי, ניהלה בעבר שש עתירות נגד המתרחש בוועדות הערר למס רכוש. בעקבות הגילויים החמורים, נקבעו קריטריונים חדשים למינוי השופטים שבהן, ועשרות מהם פוטרו.
במהלך העתירות התברר שאין כל מידע במשרד המשפטים על המתרחש בוועדות-הערר בישראל. בעקבות זאת, הוחל בסוף 98' בעריכת סקר לגיבוש תשתית נתונים.
לפני שנה בדיוק, ביוני 2006, פניתי אל עו"ד יעל קוטיק, הממונה על חוק חופש המידע במשרד המשפטים. ביקשתי לברר אלו ועדות-ערר פועלות בישראל, לאלו עניינים, מתוקף אלו חוקים, מיהם החברים המכהנים בהן, כיצד התמנו ועוד. עד היום לא קיבלתי כל תשובות, כי פשוט אין.
ומסקנה לסיום: האזרח החולק על החלטת הרשות המבצעת, מופנה לבית משפט הנשלט על-ידי אותה רשות שכנגדה הוא טוען, ומגלה ששופטיו פועלים שם כמאכערים (למען הזהירות יאמר, שלא כולם). לאחר מכן, האחראים לכך "נדהמים" כשמסתבר להם שהציבור מאמין שצריך שוחד כדי לנהל הליך משפטי באופן סביר. הם גם לא נוטלים על עצמם את האחריות, אלא מאשימים שקריסת האימון הציבורי במערכות השלטוניות ובמערכת המשפט היא תוצאה של קמפיין שמנהלים עבריינים ופוליטיקאים.
מבחינת האזרח, המצב הקיים הוא אסון שיפוטי.
לתחקיר המלא באתר הכותב