החוק הוא לפיקוח על הבנקים?

מליאת הכנסת אישרה, לאחר חודשי דיונים ארוכים, את חוק הפיקוח על עמלות הבנקים ברוב הוד והדר. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ משה כחלון (ליכוד), אמר בראשית דבריו בהציגו את החוק במליאת הכנסת כי "הצעת החוק, בנוסח שגיבשה ועדת הכלכלה של הכנסת, תואמת את מסקנות ועדת הכלכלה בשבתה כוועדת חקירה פרלמנטרית בעניין עמלות הבנקים". אולם ח"כ כחלון לא הזכיר את ארבע ההסתייגויות שהצליחה הממשלה להעביר ואשר מקהים עד מאוד את שיניו של החוק. ההסתייגות הראשונה מונעת מבנק ישראל לדווח אחת לרבעון על-סך העמלות שנגבו בחשבונם. הדיווח יעשה רק אחת לחצי שנה והשר משולם נהרי, שנימק את ההסתייגויות מעל דוכן מליאת הכנסת הסביר כי "משלוח של דיווחים מרוכז אחת לרבעון יוצר ריבוי לא רצוי של דיווחים, שלא מועיל ללקוח מחד-גיסא, ופוגע ביעילותה של המערכת הבנקאית מאידך-גיסא". ההסתייגויות השנייה מונעת מהצרכן לקבל הודעה על העלאת סכום העמלה בשירות שהוכרז על פיקוח. השר נהרי טען כי "חובת משלוח הודעות לארגוני הצרכנים מכבידה ולא קיימת כל מקבילה לכך בחקיקה אחרת העוסקת בפיקוח על מחירים". ההסתייגות השלישית מאפשרת לבנקים לעכב העברה של חשבון מבנק לבנק אם ללקוח חוב לחברות האשראי וההסתייגות הרביעית מעניקה חופש פעולה רב לנגיד בנק ישראל.