קשה להאמין, שבערב יום הזיכרון לאסון שהמיט עלינו, מופיע ראש ממשלת הכישלון, ומודיע בזחיחות הדעת, כי ממשלתו לא תגן על חלקים מהמדינה ועל חלק מאוכלוסייתה. "אומר ביושר לתושבי שדרות ועוטף עזה: איננו יכולים בטווח הזמן הקצר לספק לכם את כל הביטחון האישי שהיינו רוצים לתת לכם" –
אמר אולמרט ב"פורום קיסריה", לפני שיופיע בפני החוקרים, שישאלוהו על כל מיני עניינים לא-נעימים מעברו המושחת לכאורה.
ראש הממשלה הכושל ביותר והנחקר ביותר בתולדות מדינת ישראל, שסיכן את חייו בשירות ככתב "במחנה", ושבניו השתמטו משירות צבאי, העז להוסיף שם, ב"פורום קיסריה", "החיים במדינת ישראל כרוכים בסיכון ביטחוני מסוים, ומי שרוצה לחיות במדינת היהודים לוקח על עצמו סיכון זה. עדיין הוא סיכון נמוך לאין-ערוך מכל הסיכונים הקיומיים, שמאיימים על היהודים בכל מקום אחר בעולם".
הרבה סיכונים לקחו על עצמם מייסדי המדינה ותושביה. הסכנה להיות מונהגים בידי אולמרט ובידי חבר מרעיו (עיינו בעדויות, שכבר פורסמו מדיוני ועדת וינוגרד) היא מעל ומעבר לכל סיכון מקובל. עם הנהגה כזו – ממש לוקסוס להחזיק אויבים במשרה מלאה. באנגלית זה נקרא, "סיכון כפול" (double jeopardy).
קרן אור יחידה בשנה זו היא התפטרות רב-אלוף דן חלוץ, שהחליט לקחת על עצמו את האחריות. חלוץ, שנטש בצר לו, הקל מאוד על כל ה"ירוקים" למצוא את השעיר-לעזאזל לכל מחדליהם במלחמות ישראל. עכשיו, הם אינם צריכים עוד לחטט בפצעיהם. הם מצאו את התשובה מתחת לפנס, ואינם צריכים לחפש מה לקוי, ולמה ארבע אוגדות של צה"ל הסתובבו לשווא כחודש ימים באזור הצפון מבלי למצוא תשובה הולמת לאיום על ריבונותה של המדינה. אני כועס על דן חלוץ מפני שבגללו ה"ירוקים" לא יצטרכו לחשוב מה לתקן ואיך.