אני לא משתחרר מהטראומה הקשה שעבר העם היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר העם הזה נדרס למוות, נרצח ונשחט כפי שנשחטים העופות לפני מריטת הנוצות האחרונה. נזכר אני ולא יכול להשתחרר מהמחשבה כיצד כל העולם ראה ושתק. אנו תמיד שאלו את עצמנו כילדים הכיצד זה קרה. איך השכנים המשיכו את החיים ראו ושתקו. לא ראו את אלפי בני עמנו מובלים ככבשים ברחובות הערים עד אשר מוכנסים למפעלי ההשמדה. חשבתי עשרות פעמים על מסעה של אניית הפליטים היהודיים ושמה סט לואיס שיצאה באישורו של גבלס מראשי המפלגה הנאצית של גרמניה ועל סיפונה היו 937 יהודים אשר יצאו מגרמניה וביקשו מקום מקלט.
הם נסעו לקובה , שם לא התקבלו. שטו לכיוון ארצות הברית ושם לא התקבלו. חזרו לאירופה ושם חלקם פוזרו בין מספר מדינות. השנה מאי 1939 . שאלתי את עצמי מספר רב של פעמים. מה אמריקה הגדולה לא יכלה לקלוט את היהודים הללו? מה אף מדינה אירופאית אחת לא יכלה לקלוט אותם? למה לפזר? האם הם עד כדי כך מוקצים אותם יהודים? מה אין כל מקום למספר כזה קטן של יהודים?
ארצות הברית הגדולה כל כך, שקלטה בשנים ההם מאות אלפי מהגרים לא מצאה מקום ל-937 אנשים נוספים. שנים לא הבנתי את חוסר הבושה הזאת של מדינות ועמים כה חזקים. מדינות כה תרבותיות. לא הבנתי עד כמה יכולה להיות אטימות מחשבתית. עד כמה לאף אחד לא היה אכפת. כולם המשיכו את חייהם רגיל. פשוט מדהים. רק בימים האחרונים אני מתחיל להבין את מה שעבר במוחם של כל תושבי העולם שהיהודים הללו עניינו אותם פחות מחתול רחוב שנדרס.
הטיול שלא נגמר
אני רואה כיצד קבוצה קטנה של פליטים בורחת למדינת ישראל. פליטים שבורחים מטבח המוני, מרעב, מהשמדת עם, אומנם ללא גזים אך השמדת עם מתוכננת היטב. סה"כ חמישים פליטים, מזי רעב שברחו מכיתות יורים, שנמלטו מבתים בוערים. חמישים פליטים מזי רעב שברחו מכיתות יורים הם כאן. מבקשים מהעם היהודי מקלט ולו זמני. ממי שעברו רצח עם לפני לא כל כך הרבה שנים.
אף אחד לא רוצה לקלוט אותם. מסיעים אותם באוטובוס מעיר לעיר. מכל מקום הם מגורשים. אוטובוס בא זורק אותם ליד עיריה מסוימת, משם הם מועלים לאוטובוס אחר ונזרקים ליד עייריה אחרת. זה קורה כאן ועכשיו במדינת ישראל, במדינת היהודים, יום יום שעה שעה. הפליטים חיים בתוך אוטובוס שנוסע מעיר לעיר, מכפר לכפר. אף אחד לא רוצה אותם, כולם מתנערים מהאחריות, מנהלת ההגירה, משרד הפנים, העיריות הממשלה. ממשלת חדלת אישים זאת של גדול המושחתים שבראשי ממשלות ישראל. אשר רק דואג לו ולכיסאו, מר אולמרט לא נותן את דעתו עליהם אפילו שנייה אחת ביום. המשטרה מתנערת מסיוע, משרד הרווחה בכלל לא שמע על פליטים אלו שברחו מהתופת, מהרצח, מרעב, מטראומות קשות, מרצח עם.
עכשיו פליטים אלו הושלכו מול לשכת ראש הממשלה לאחר שטיילו כמעט בכל המדינה. אי אפשר לקלוט אותם? אף אחד לא מתעניין בהם. אני מבין שראש ממשלה מנותק מהמדינה ומהעם לא מתעניין בהם. אני מבין שממשלה שלמה לא רואה אותם כי כל מה שמעניין את שרינו זה כיסאם שנדבק לישבנם ועתידם הפוליטי. אך היכן עם ישראל, היכן היהודים שעברו מסע דומה באירופה זה אך לפני 60 שנים.
כל המדינה בקהות חושים. אתם יושבים בבתים מול הטלוויזיה שאפילו לא מזכירה אותם בראש החדשות. אוכלים ומבלים במיטב המסעדות, מקטרים עם חברים על המצב, ולא רואים רצח עם? ולא רואים שהעם היהודי, מדינת ישראל עושה בדיוק מה שעשו המדינות השונות בעולם כאשר אותה אניית ארורים בשם סט לואיס שייטה ברחבי האוקיינוס ולא מצאה מקום לפליטים שהיו במצב הרבה יותר טוב מאותם פליטים סודניים. זאת לא הפעם הראשונה שמדינת ישראל נוהגת כך, אנו לא מזכירים את רצח העם שנעשה בסודן, מתנהגים כמו כל עמי העולם כאשר הובלו היהודים לתאי הגזים. אתם מתנהגים בדיוק כמו שאר העולם במלחמת העולם השנייה כאשר אלפי בני אדם נורו והושלכו לקברי אחים ענקיים. קברי אחים ענקיים נוצרים בכל רגע גם כאשר אתם קוראים מאמר לא נעים זה ומושלכים ממש ברגע זה אלפי בני אדם לבורות ענקיים לאחר שנורו על-ידי צבא המרצחים של סודן.
זאת לאחר שהורעבו, לאחר שצעדו בצעדת המוות ימים שלמים. אתם יושבים ושותקים. אז למה שלא תבינו את כל העולם על שתיקתו במלחמת העולם השנייה. אני מבין שראש ממשלת ישראל מר אולמרט אטום לחלוטין וכי אין דבר מעניין אותו יותר מאשר עצמו. כפי שראינו במלחמה שהוא יזם, מלחמה ללא שם. התעניינותו בשבויים שלנו, בבנים. כיצד אפילו לא התכבד להגיע לאזכרה השנתית לנופלים. אזכרה שהממשלה עדיין לא הכירה בה בצורה רשמית.
אולמרט שהוא האחראי למותם של כה רבים מחיילנו ופציעתם של מאות אחרים חיילים ואזרחים, אותו אולמרט אפילו לא בא לאזכרה לאותם נופלים לשווא שהוא אישית אחראי למותם או פציעתם. אני לא מצפה מראש הממשלה הזה לכלום. אבל היכן אתם? היכן כל תושבי ישראל? היכן ניצולי השואה?. היכן הבנים של ניצולי השואה? כולם קולם נדם?. היכן אתם? אין כלום. שתיקה. רק קבוצת סטודנטים אשר מכיסם שילמו לאכסניה בישוב רהט ( ישוב בדואי) שבדרום בכדי שתאכסן עד יום א' את אותם פליטים , אותם אודים עשנים, שלדים חיים ניצולים מטבח.
סטודנטים משלמים לאכסונם ומזונם מכיסם. היכן הממשלה האטומה שלנ? והיכן שרינו שלא רואים כלום חוץ מכסאם הרקוב? היכן חברי הכנסת שכל מה שמעניין אותם זה משכורתם וקידומם הפוליטי? אך החשוב ביותר היכן אתם?
זה העם היהודי, זאת מדינת ישראל, אלו הישראלים. עכשיו אני מבין כיצד מדינה זאת ועם זה מתכחשים לשואת הארמנים. שואה בה נרצחו מיליון וחצי ארמנים על-ידי הטורקים. לידיעתכם כאשר היטלר קם ועלה לשלטון הוא שלח אלף קציני אס אס לטורקיה בכדי שיתמחו ברצח עם. לטורקים היה הרי הניסיון. אנו לא מכירים ברצח הזה. יש רק שלוש מדינות בעולם כולו שלא מכירות בשואה הארמנית. טורקיה, ישראל וארצות הברית. אלו שלא רואים פליטים שברחו משוחות ומבורות המוות לישראל, אלו לא מכירים בשואת הארמנים. הם היהודים, הישראלים, אתם, הציונות , מדינת ישראל.
סליחה אם פגעתי במי מן הקוראים. אני מתכוון לכל מילה ואיני חש כל חרטה על כתיבתה.