א) ישראל לדרמן שפך באוקטובר 1996 כוס תה על ח"כ יעל דיין שבאה לחברון להזדהות עם התושבים הערבים, זמן קצר לאחר שרצחו יהודים. על כך הורשע בגרימת חבלה חמורה ובתקיפת עובדת ציבור ונידון לשלוש שנות מאסר בפועל ו-15 חודשי מאסר על תנאי בתוספת 135,000 שקל קנס.
ב) ארבל גל, ליאת טאוב ויותם בן מאיר מתל אביב, שהשתייכו לארגון אינדימדיה העוסק בתקשורת אלטרנטיבית, הצטיידו ב-4 ביולי 2001 בעוגת קצפת. הם קיבלו אישור כניסה לכנסת מח"כ נעמי חזן (מרצ). השלושה המתינו יחד עם צוותי תקשורת רבים לשר ריבלין, בעת שהשתתף בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת על תיקון חוק הבזק. כאשר יצא השר ריבלין מחדר הוועדה, הטיחה ארבל גל בפניו את העוגה, לעיני המצלמות, ונמלטה מהמקום. היא נפטרה ממחלה לפני גזר הדין. השניים האחרים נידונו לחמישה חודשי עבודות שירות, חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 5,000 שקלים.
ג) אמנון דה-הרטוך סטר ביום 10.7.2007 לח"כ יעקב כהן. מיד הפך ליקיר התקשורת. הכאת חבר הכנסת התקבלה בברכה על-ידי כל המדיה החילונית. כל הכתבלבים למיניהם יצאו להגנת התוקף ולגינוי המותקף.
שאלה: במה שונה מקרה ג´ ממקרים א´ ו-ב´?
תשובה: זהות הנתקף.
יהודי חרד לדבר ה´.
כל מי שמכה "חרדי" במדינת "ישראל" זוכה לתשבחות וההכאה מניבה יבול של זעקות ללינץ´ בחרדים מצד האספסוף החילוני המוסת על-ידי מנהיגיו, העומדים בראש המגינים על דה-הרטוך.
דמנו הותר.
