חשד לאי-סדרים בשיכון הציבורי

מקור במשרד השיכון מסר ל-Nfc, כי החשד לקיומו של מאגר דירות פנויות שאינן מחולקות לנזקקים התחזק, לאחר שבבאר שבע התגלו כ-200 דירות ריקות, שמשרד השיכון משלם עבורן ארנונה, אך אינו מחלק אותן לנזקקים. בנוסף התגלו דירות פנויות בשכונת יד אליהו בתל אביב, שחלקן מוחזקות בידי פולשים שאינם זכאים לדיור ציבורי, אבל משרד השיכון אינו דואג לפנותן. משרד השיכון מכחיש את דבר קיומן של דירות פנויות באזורי ביקוש, ומדגיש כי הוא עושה כל שביכולתו לפנות פולשים. מדוח אגף איכלוס במשרד השיכון לשנת 2006 עולה, כי בישראל יש כ-2,000 משפחות מצוקה זכאיות לדיור ציבורי, שלא נמצא להן פתרון. הסיוע בשכר דירה המהווה תחליף לדיור ציבורי, קוצץ בצורה דרסטית בשנים האחרונות. כתוצאה מכך, כך נכתב בדוח: "קבוצה ניכרת מבין הזכאים נותרו ללא פתרון דיור הולם משום שאין לאל-ידם למצוא מימון משלים לסיוע הנמוך". מהדוח מתברר כי המחסור בדיור ציבורי אינו מתחלק באופן שווה בין-אזורי הארץ. בראש רשימת הערים הסובלות מהמחסור נמצאת תל אביב עם 243 משפחות ללא דיור. אחריה ירושלים עם 230 משפחות ללא דיור, באר שבע עם 115 משפחות ונתניה עם 112 משפחות. בגדרה לעומת זה יש רק משפחה אחת ללא פתרון דיור, בגבעתיים 3 משפחות, בקריית טבעון 4 משפחות וכך גם באור עקיבא.

חלוקת דירות השיכון הציבורי לנזקקים מתבצעת על-ידי ועדות אכלוס אזוריות. ועדות אלה חשופות ללחצים מקומיים, ומדוחות שנמסרו ל-Nfc עולה, כי שיקוליהן והקריטריונים שלהן לחלוקת הדירות תמוהים לעיתים ולא ברורים. כך למשל:

• נדחתה בקשת סיוע של אם לשלושה הנמצאת בהריון, שחזרה ארצה מארה"ב לאחר מערכת נישואים כושלת. האם אינה מקבלת דמי מזונות מבעלה ואינה זכאית לדמי מזונות מהביטוח הלאומי היות שבעלה נמצא מעל תשע שנים מחו"ל, אבל בקשתה נדחתה מפני שהיא עובדת במשרה מלאה;

• אם לשניים, גרושה, שאחד מילדיה סובל ממום מולד במוח, ביקשה לקבל דירה בשיכון ציבורי, אבל נדחת משום "שאינה עונה לגודל משפחה מזכה";

• אישה מוכה, אם לשניים בגילאי 8 ו-9 בהריון בחודש החמישי, שממוצע הכנסתה הוא 2,465 שקל בחודש ביקשה להגדיל את הסיוע שניתן לה בתשלום דמי שכירות ונדחתה;

• הומלס שנמצא בשלבים מתקדמים של שיקום, נגמל מאלכוהול ומשתכר 1,373 שקל בחודש ביקש הגדלת הסיוע בשכר דירה ונדחה.

לטענת משרד השיכון, המקור למחסור בדיור ציבורי אינו קשור לשחיתויות, אלא נובע מכך ש"מלאי הדירות הזמין למתן פתרונות לאוכלוסיה שנתונה במצוקה הקשה ביותר", פחת מאוד בשנים האחרונות, וזאת כתוצאה ממדיניות הממשלה להעמיד למכירה דירות שיכון ציבורי. לטענת המשרד, בחמש השנים האחרונות נמכרו 25,220 שירות שיכון ציבורי. כדי למלא את המחסור בדירות, מגבש המשרד מסלול חדש של "שכירות ארוכת טווח", שיאפשר מתן סיוע כספי גבוה יותר לאוכלוסיות הקשות ביותר.

דובר משרד השיכון מסר בתגובה כי יו"ר הוועדה הציבורית, שלמה בן-לולו, התנצל בנוכחות חברי הוועדה הציבורית, על הדברים שהטיח בסמנכ"ל איכלוס ישראל שוורץ. כמו כן מסר הדובר כי "כל הנתונים על הדירות הפנויות בשיכון הציבורי עומדים באופן קבוע בפני שר השיכון ומנכ"ל המשרד". עוד מסר הדובר, כי "למעט ערי הפריפריה, קרי: דימונה, ירוחם, קריית שמונה, טבריה וכדומה, שם יש מלאי זמין פנוי עבור הזכאים, ביתר ערי הארץ אין דירות פנויות כלל. יודגש כי בערי הפריפריה יש מספר זכאים נמוך ביותר, שמעוניין להתגורר בדירות אלו, על-כן ישנן דירות רבות יחסית". הדובר הוסיף, כי באשר לטענות בדבר שקיפות ניהול הדיור הציבורי "יש שקיפות מלאה בהחלט, כאשר כל הנתונים נמסרו לידי חברי הוועדה הציבורית וכי הקריטריונים לחלוקת הדירות ברורים ואחידים", והם מתפרסמים באתרים שונים נגישים לציבור. באשר לדירות אליהן פלשו מסר הדובר, כי יש ירידה במספר הדירות ה"פלושות", 338 דירות "פלושות" כיום לעומת 995 דירות "פלושות" בשנת 2004. מלשכת שטרית, שר השיכון לשעבר, לא נמסרה תגובה. מלשכת שר השיכון זאב בוים נמסר, כי בברור שנעשה עם אנשי המשרד לא נמצא חשד לשחיתות בדיור הציבורי.