משרד האוצר מוליך את השיח הציבורי כמו בעל בית קטן וצר אופקים, המתחיל כל שיחה במילים "אין לי". היום ממשלת ישראל תדון לראשונה בעיקרי תקציב 2008. מהיכן מתחיל הדיון? לא בהגדרת סדרי עדיפויות לאומיים, לא בדיון בהיבטים הכלכליים של נושא הביטחון, לא במצב הכלכלי הקשה של האוכלוסיה החלשה, לא בהשקעות לפיתוח המשק, אפילו לא במצב הכלכלי והכספי של מדינת ישראל.
הדיון מתחיל בקיצוץ. קיצוץ ממה? למה? לא ברור. מה שברור הוא שמשרד האוצר מנסה להתוות מראש את מסלול הדיון ואת סופו, ועכשיו שיריבו השרים ביניהם ממי לקצץ.
האם באמת אין? השנתיים האחרונות נגמרו בעודפי גבייה ובאי ביצוע מלא של תקציב המדינה. כאשר משרד ממשלתי אינו מוציא את מלוא התקציב שאושר זו עבירה על חוק התקציב. כאשר משרד חברתי אינו משתמש במלוא התקציב שאושר זו גזילה מהציבור. תפקיד משרדי הממשלה, הרווחה, החינוך ואחרים לרבות האוצר, הוא לבצע את חוק תקציב המדינה כלשונו וככתבו. חיסכון ברווחה משמעותו כספים לנכים ומובטלים שנגזלו מהם, חסכון בחינוך משמעותו שעות הוראה שנלקחו מהילדים.
מה מרוויח לכאורה משרד האוצר כאשר הוא מקדם קיצוץ בתקציב, כאשר בסופה של שנה יש ממילא עודפי כסף? לאן מגיעים עודפי הכסף? להקטנת חובות המדינה. האוצר פשוט מפקיע משרי הממשלה וחברי הכנסת את ההחלטה כמה כסף ילך להוצאות וכמה להחזר חובות, ומוליך אותם באף לאישור תקציב בו במקום כסף לפעילות ממשלתית הכסף הולך לצמצום חובות ללא כל החלטת ממשלה או חקיקת הכנסת!
אז כבוד שרי ממשלת ישראל, לפני שאתם דנים בקיצוץ "תקציב המדינה" לשנה הבאה, תשאלו למה? שאלה ששואל כל ילד בן שלוש. אם צפוי עודף גביית מיסים מעל התקציב לשנת 2008 אז למה לקצץ? למה לפגוע בשכבות החלשות? למה לתת יד להמשך הרס מערכת החינוך? למה? אם האוצר חושב שהכסף חשוב יותר להחזר חובות, בבקשה, שיביא נתונים, יטען וישכנע. די לשיטה של הונאת הציבור ונבחרי הציבור.
ולחברי הכנסת אומר, תקנו את חוק התקציב. תדרשו שדיוני התקציב בוועדת הכספים ובמליאת הכנסת יחלו כבר היום, לא שבוע לפני סוף השנה. תדרשו שיוותר לכם די זמן לדון בתקציב, לבדוק נושאים, להציב שאלות ולקבל תשובות. הפסיקו להיות חותמת גומי. כל עוד אתם נגררים אחרי שיטות אלו אתם אשמים. אתם נבחרי הציבור, אתם האחראים. לא פקידי האוצר.
ונושא אחרון - חוק ההסדרים. מה עוד לא נאמר. נשאר רק לסכם: ח"כ שנותן ידו לחוק ההסדרים הינו מפר את אמון הציבור, ומזלזל בחוקי המדינה. תואיל הכנסת ותודיע כבר עתה לאוצר: "אין חוק הסדרים". אם אין יכולת לבצע חוקים שנקבעו, שיבוא האוצר כבר עתה ויפעל לביטול החוקים, תוך דיון בכל חוק ומשמעותו.
